ביאור:אפלטון והתנ"ך: חכמת המספר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תהלים קמז ד: "מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא"

תהלים קמז ה: "גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר".

בדיאלוג של אפלטון "האפינומיס", שהוא המשך של "החוקים", הדיון נסוב על "השאלה מכוחו של איזה מדע יחכם איש בן תמותה" (כל כתבי אפלטון, כרך ה', עמ' 111-112). והוא אומר - "נתחיל נא באותו מדע שלדברי האגדה הרחיקנו ממנהג בעלי החיים האוכלים זה את זה בלא הבחנה, אסר עלינו כליל לאכול מקצת בעלי החיים ולגבי מקצתם תיקן לנו סדרי אכילה מתוקנים" (שם, עמ' 114). הרי שגם ביוון כבתורה (ויקרא יא', דברים יד') היו מאכלים כשרים ואסורים. מבין החכמות הוא מזכיר - אסטרטגיה, רפואה, יכולת לימוד ועוד, אך הוא פוסל את כל אלה. ואומר - חכמת המספר היא זו המבוקשת. אחר-כך הוא עובר לעניין פולחן הכוכבים.

בפסוקים שלמעלה מוזכרת תבונתו של הבורא ביכולתו לספור מה שאין ביכולת האדם. אין-ספור זה מושג של אנוש מוגבל ואילו האל האינסופי אינו מתקשה בכך ובכך מתבטאת תבונתו. מעניין גם להביט במילה העברית "סופר", שבאה מאותו שורש כמו מספר. וישנו המדרש האומר, כי הקב"ה ברא את העולם בספר, ספר ומספר.

לגהי פולחן הכוכבים ראה:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t3103_2.html


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-06-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t26e7_0