ביאור:אסטרולוגיה ביהדות?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" (קהלת, ג', 1).

אמנם משמעות הפסוק היא נרחבת מזה, אך ניתן לראותו גם כשיקוף של תפישה אסטרולוגית, וכזהו גם - "יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א', יב', 33). כידוע, יש מושג כזה של אסטרולוגיה יהודית, עד שאומרים שגם אברהם עסק בכך ורש"י מפרש בברית בין הבתרים - "צא לך מאצטגניניות שלך", אף על-פי שהכתוב המפורש שולל זאת - "ואת המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים" (מלכים ב', כג', 5).


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3103_2