ביאור:אלף

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אלפים = שוורים מאולפים = שוורים מלומדים לחרוש

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: אלף

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: אלף

לשורש אלף ישנן כמה משמעויות בלשון המקרא:

1. המספר אֶלֶף (1000).

2. השם אלפים , והוא כינוי לשוורים, למשל:

• (דברים כח ד): "ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך, שגר אלפיך ועשתרות צאנך"

3. השם אלוף , והוא הראשון - המפקד העליון או החבר הקרוב ביותר (ומכאן גם האות הראשונה - אָלֶף ).

4. הפועל אִלֵּף , שמשמעו לימד: (איוב לג לג): "אם אין אתה שמע לי, החרש ואאלפך חכמה".

מה הקשר בין המשמעויות?

ייתכן שה" אלפים " הם לא סתם שוורים, אלא שוורים שלמדו לחרוש (מלבי"ם על משלי יד ד) ; אם כך, משמעות 2 למעשה נובעת ממשמעות 4. אולי משום כך החליטו מחדשי הלשון העברית בדורנו להשתמש בפועל "אילף" כדי לציין לימוד של בעלי חיים. אם כך, בלשון ימינו, "אלפים" הם "שוורים מאולפים". ראו גם:

• משלי יד ד: "באין אלפים אבוס בר, ורב תבואות בכח שור" ( פירוט )

ייתכן שה" אלוף " הוא המאלף, המורה, שמקבל את ההנהגה בגלל יכולתו ללמד ולגרום לאחרים להתנהג כרצונו (ע"פ מלבי"ם על מיכה ו ה?) . לפי זה, גם משמעות 3 נובעת ממשמעות 4.

וייתכן שה"אלוף" הוא הראש - ראש השבט, ראש הגדוד, ראש המשפחה או ראש העדר. בכתב העברי העתיק, האות אלף - האות הראשונה - נכתבת בצורת ראש של פר. לפי זה, משמעות 3 נובעת ממשמעות 2.

וייתכן גם שהאלוף הוא ראש המשפחה, והמשפחה נקראת גם "אֶלֶף", ולפי זה משמעות 3 נובעת ממשמעות 1 (שד"ל על בראשית לו מג) .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-13.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אלפים - שוורים מאולפים - שוורים מלומדים לחרוש

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ilf