לדלג לתוכן

ביאור:איך להתמודד עם יום רעה?

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


קהלת ז יד: "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה; גַּם אֶת-זֶה לְעֻמַּת-זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים, עַל-דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה".

בהמשך לאראל:

http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/qh-07-14.html


ר' נחמן אומר (ברגיל) - "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". אך מה תעשה בימים רעים בהם קשה לשמוח?

הבודהיזם אומר - אל תשמח ואל תעצב, היה שווה נפש ביחס לתהפוכות החיים. ודומה לו שד"ל במאמר. אך אז האם איננו מפספסים את הטוב?

תחת זאת, קהלת מייעצנו כאן: בימים טובים שמח, אך בימים רעים אל תשקע בדיכאון, אל תתחפר בבאסה, אלא – "ראה!" כלומר - התבונן בעיני שכלך, שקול את הדברים במאזניים הכלליות של הזמן ותתנחם באיזון הקיים בטבע בין ימי הטובה וימי הרעה. כלומר, בימי הטובה עדיף לאמץ השקפה צרה, 'ראש קטן', ולחיות את הרגע וליהנות ממנו. ובימי רעה עדיף לאמץ השקפה רחבה, 'ראש גדול', מנקודת ראות של הנצח.

הדבר מתקשר גם לעובדה, שהרבה מיצירות התרבות הגדולות נוצרו דווקא מתוך מצב דכאוני, שהרי כפי שאמרנו במצב דכאוני טוב ויעיל באמת להתעורר לחשיבה.

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-02-14.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3107_7