ביאור:איך לגרום לאישה ללכת אחריך - סוד ההתרצות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


"ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל

ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי

ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו

כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק

ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם

ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה

ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם

ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה

וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה" (בראשית כד')

(בראשית כד ח): "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך - ונקית משבעתי זאת, רק את בני לא תשב שמה"

ר' נחמן (ליקוטי מוהר"ן ב פז) מלמד אותנו שבפסוק זה נאמר סוד קדוש ונפלא השייך לעבודת הכוונות של חודש אלול, המסוגלות ומועילות למציאת הזיווג!

התבוננות בפסוק מגלה כיצד מסר אברהם אבינו לאליעזר עבדו את סוד ההתרצות האמיתית והנכונה-

" ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך " – ראשי תיבות פסוק זה הם אותיות אלול, כאשר באמצע "תאבה האשה".

" "על ידי בחינת אלול, היינו סוד כוונות אלול (ראו הרחבה על כך במאמרים לחודש אלול), על ידי זה 'תאבה האישה' ויהיה נעשה בה רצון אליו (ללכת עימו). נמצא שבאלו המילים עצמן, שדיבר אברהם עם אליעזר עבדו מעניין החשש שמא לא תתרצה ללכת אחריו, דהיינו מה שאמר לו: "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך", באלו התיבות גילה אברהם אבינו לאליעזר את סוד התיקון לזה, שעל ידי זה תאבה (תרצה) האישה ותלך עימו." "

רבקה מתאפיינת בלב טוב ונכונות לגמול חסד.

לגמול חסד פירושו לגמול את הנצרך מן התלות והזדקקות לחסד.

הגמל , ספינת המדבר, מסמל את הגמילה מהצורך בשתיה למשך תקופה ממושכת המאפשרת לו עצמאות להישרדות מדברית וגמילת חסד עם בני האדם.

אכן, רבקה הגומלת היא נערה חרוצה עצמאית ונמרצת המשפיעה חסד אמיתי לאורח שהגיע (אש"ל), בכדי שלא יהא נצרך שנית.

כמה מיוחדת היא נפילתה מעל הגמל בראותה את יצחק: (בראשית כד סד): "ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל".

כלפיו אין היא נשארת בישותה העצמית, אלא חשה כחסרה ונצרכת להשלמתה הנשמתית והעצמית, ומחמת שכן משליכה את עצמה ועצמאותה מן הגמל.

מידותיה של רבקה, וסוד ההתרצות שמגלה כי מה' אשה לאיש, מסירים את כל עיכובי המציאות וניסיונות התחבולה של לבן ובתואל -

(בראשית כד נ): "ויען לבן ובתואל ויאמרו ' מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב'."

תת-נושאים[עריכה]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של מיכאל עזרא שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/dmut_index_0_0_0_0