ביאור:אחדות יהודית עכשיו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בעקבות המלחמה, אחד הדברים שנצטרך לתקן בדחיפות הוא שיטת-הממשל המפלגת שלנו . הפילוג בינינו גורם לאויבינו לחשוב שאנחנו חלשים, ושהם יכולים לנצח אותנו (ראו למשל נאום של נסראללה 24.7.23 ) .

אבל איך מתגברים על הפילוג? רוב האנשים חושבים, שהפילוג נוצר באשמת הצד השני: "יש שם מיעוט קטן וקיצוני שהורס את האחדות. חייבים להחרים אותו!" לפי זה, הדרך היחידה להשיג אחדות היא לחכות שהצד השני ישתנה. אלא שגם הצד השני מחכה שהצד הראשון ישתנה, ולכן אנחנו תקועים.

אני טוען, שהפילוג נובע מסיבה אחרת לגמרי: שיטת הממשל שלנו מקולקלת . שיטת הממשל שלנו מבוססת על הכרעת הרוב: מי שהשיג 51% מהקולות, מקבל 100% מהכוח הפוליטי, ומשאיר את ה-49% האחרים ללא כוח משמעותי. אי-אפשר לצפות מאנשים, שנשארים בלי השפעה על המצב הפוליטי, לשתף פעולה לאורך זמן. השיטה הזאת יוצרת פילוג ופוגעת בשיתוף-הפעולה בינינו. 

כדי להשיג אחדות צריך לשנות את שיטת הממשל ולבנות שיטת ממשל המבוססת על עקרון החלוקה ההוגנת . העקרון נזכר כבר בתורה, (במדבר כו נד): "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ; אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ"( פירוט ). כל שבט וכל מגזר צריך לקבל את החלק המגיע לו במשאבי הציבור, לפי גודלו. לפי אותו עקרון, יש לחוקק חוקים המבטיחים, שכל מגזר בציבור יקבל חלק הוגן בהשפעה ובמשאבים. וזה לא רק עקרון מופשט - יש גם הצעות מעשיות.

הצעות מעשיות[עריכה]

ראשות הממשלה : כיום, 51% מהציבור יכולים לבחור ראש ממשלה ב-100% מהזמן, ושאר ה-49% נשארים באופוזיציה. פתרון אפשרי הוא "תקופת צינון", לדוגמה: מי שהיה ראש ממשלה במשך 4 שנים, יצטרך לפרוש למשך 4 שנים לפני שיוכל להתמודד שוב. בחוק הישראלי כבר יש תקופת צינון לאנשים בתפקידים בכירים, המעוניינים להצטרף לפוליטיקה ; גם לראש-הממשלה מגיע "להצטנן" מעט. זה יאפשר לאנשים ומגזרים נוספים להשתתף בשלטון.

משרדי הממשלה : כיום, כל השרים מגיעים ממפלגות השלטון, ומפלגות האופוזיציה לא מקבלות כלום. זה לא חייב להיות כך. ראש-הממשלה יכול "לשריין" לכל מפלגה תיקים באופן הוגן וביחס ישר למספר המנדטים שקיבלה - גם אם המפלגה לא הצטרפה עדיין לקואליציה. כל עוד המפלגה יושבת באופוזיציה, התיקים יוחזקו בידי ממלאי-מקום. אולם הדלת תישאר פתוחה לכל מפלגה שתרצה בכך, להצטרף ולקבל את החלק ההוגן שלה בתיקים.

הציבור : כל 50,000 אזרחים (או מספר אחר שייקבע) יוכלו בחתימת-ידם לדרוש, שחוק כלשהו שעבר בכנסת, יובא לאישור הציבור ע"י משאל-עם. כל המשאלים שנקבעו במשך השנה, יתקיימו ביום קבוע בשנה. אפשר למשל לקיימם ביום העצמאות, שהוא ממילא יום שבתון, או ביום אחר כלשהו. איך משאל-עם מביא לאחדות? כמה סיבות:

  • העברת נושאים עקרוניים ושנויים במחלוקת להכרעת הציבור, תקטין משמעותית את המתחים בין פוליטיקאים בכנסת. חברי הכנסת יתעסקו ב-99% מהחוקים, שאין לגביהם מחלוקת אידיאולוגית, ואפשר לעבוד בהם יחד בשיתוף פעולה. 1% החוקים המעוררים מחלוקת יובאו להכרעת העם.
  • חברי-הכנסת יידעו, שכל חוק שיעבירו, עלול להתבטל ע"י משאל עם. לכן יהיה להם תמריץ להגיע מלכתחילה להסכמה רחבה על נוסח החוק, על-מנת להקטין את הסיכוי שיבוטל.
  • בשבועות שלפני המשאל, אנשים שחשוב להם שהחוק יאושר או יתבטל יעברו מבית לבית כדי לשכנע את האזרחים להצביע בהתאם לדעתם (כמו מבצע 'פנים אל פנים' לפני משאל המתפקדים בליכוד על ההתנתקות מגוש קטיף ) . הדבר ייצור מפגשים ושיחות בין אנשים ממגזרים שונים. עצם המפגש יגביר את האחדות בעם, בלי קשר לתוצאות המשאל.
  • בבחירות לכנסת, נוכל לבחור בחברי-כנסת בעלי תכונות-אישיות טובות, ולא דווקא לפי אידיאולוגיה; את האידיאולוגיה נשאיר למשאלי-העם.
  • בנוסף לכל אלה, סביר שההחלטות שיתקבלו יהיו טובות יותר בזכות "חכמת ההמונים". עם כל הכבוד לתבונתם של חברי-הכנסת, התבונה המשותפת של העם כולו גדולה יותר, ובפרט עם ישראל, שנקרא "עַם חָכָם וְנָבוֹן". הרי התורה כולה ניתנה לעם ישראל רק לאחר שה' ביצע משאל-עם, וכל העם ענה "כָל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה".

התקציב : אחד הגורמים העיקריים למחלוקת בין המחנות הוא הטענה, שהמחנה השני מקבל יותר תקציבים ממה שמגיע לו. בעולם קיים כבר מעל 30 שנה תהליך הנקרא תקצוב משתף , שבו האזרחים משתתפים בקביעת התקציב. קיימים תהליכי תקצוב משתף המבטיחים, שכל מגזר יקבל חלק הוגן לפי גודלו. פתרון מתון יותר הוא לקבוע, שכל הצעת-תקציב שתזכה לתמיכת מעל 40 חברי-כנסת, תובא להכרעת הציבור במשאל-עם (ראו למעלה). המשמעות: הממשלה והאופוזיציה יציעו שני תקציבים, והציבור יבחר ביניהם. הדבר יקטין משמעותית את המתח בין מגזרים בנושא התקציב.

הכנסת : יש לתת חופש הצבעה לכל המפלגות בכל ההצבעות על חוקים בכנסת. אף מפלגה אינה צריכה לבטל את ערכיה והשקפתה בגלל משמעת קואליציונית או אופוזיציונית. מפלגה צריכה לפעול לשם שמיים, לפי העקרונות שהיא מאמינה בהם, ולא לפי שיקולים אסטרטגיים. וזה לא רק עקרון מופשט - זו ההלכה: "'כל צרכי ציבור שאינם יכולים להשוות עצמם, יש להושיב כל בעלי בתים הנותנים מס, והתקבלו עליהם, שכל אחד יאמר דעתו לשם שמיים, וילכו אחר הרוב'" (שולחן ערוך חושן משפט קסג) : כל אחד יאמר דעתו - ולא יבטל דעתו מפני 'משמעת' לדעה של מישהו אחר.

הוועדות : אחת המחלוקות הקשות, המפלגת את הציבור לאחרונה, היא בעניין הוועדה לבחירת השופטים. חשוב שהוועדה תייצג את כל המגזרים בציבור, אבל חשוב גם שייבחרו אנשים איכותיים ולא דווקא נציגים של מפלגות. קיימות שיטות בחירות המאפשרות להצביע למועמדים באופן אישי - ללא צורך במפלגות, ועדיין מבטיחות ייצוג יחסי לכל האוכלוסיה. דוגמה אחת היא שיטת הקול הנייד . בתור התחלה, אפשר ליישם שיטה כזו בוועדה לבחירת שופטים. אם הניסוי יצליח, אולי נוכל בעתיד ליישם אותו גם בבחירות לכנסת. כך נוכל להשתחרר לחלוטין מהמפלגות - מוסדות שכל מטרתן היא לפלג.

האם ההצעות האלו אכן מעשיות? האם כבר ניסו אותם במדינה אחרת כלשהי בעולם? התשובה היא כן: יש תקדים.

יש תקדים[עריכה]

רוב הרעיונות הללו, ואף רעיונות קיצוניים יותר, כבר קיימים בפוליטיקה של שווייץ . ראש הממשלה נבחר לשנה אחת בלבד, ואסור לו להיבחר שוב בשנה הבאה. יש 3-4 משאלי-עם בשנה. כל 50,000 אזרחים יכולים לדרוש משאל-עם על חוק שעבר בפרלמנט, וכל 100,000 אזרחים יכולים לדרוש משאל-עם על נושא חדש. זה עובד בשווייץ: כבר מעל 170 שנה שהמדינה נהנית מבטחון, שלום ושגשוג.

השיטה הפוליטית השוויצרית מביאה לאחדות: כבר מעל 60 שנה יש בשווייץ ממשלת אחדות בין ארבע המפלגות הגדולות. בממשלה יש תמיד שבעה שרים: שני שרים משלושת המפלגות הגדולות, ועוד שר אחד מהמפלגה הרביעית. השרים מקבלים החלטות ביחד, ומרגע שהתקבלה החלטה - כל השרים מציגים "חזית אחידה", עומדים מאחרי ההחלטה שהתקבלה ומייצגים אותה בפני הציבור. הם לא צריכים לחכות למלחמה או משבר אחר כדי להתאחד; ממשלת אחדות היא הנורמה.

"שיטת הקול הנייד" לא פועלת בשווייץ, אבל היא פועלת בבחירות לסנאט באוסטרליה החל משנת 1948, ובבחירות לפרלמנט בבאירלנד ובמלטה החל משנת 1921; אז גם לזה יש תקדים.

שורה תחתונה[עריכה]

"אחדות ישראל" אינה עקרון מופשט או אוטופי. היא אינה דורשת לוותר על ערכים ועקרונות החשובים לנו, וגם לא לשנות ולתקן את הזולת. אפשר להגיע לאחדות ישראל באופן מעשי, ע"י תיקון שיטת הממשל. מה שעובד בשווייץ יכול לעבוד גם בישראל. המלחמה האחרונה הוכיחה לנו עד כמה זה חיוני. קיום המדינה תלוי בזה. (יחזקאל לז כב): "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד".

נכתב בכסלו ה'תשפ"ד. מהדורה קודמת פורסמה בליל עשרה בטבת ה'תשפ"ב .


תגובות[עריכה]

מה לגבי מפלגות שאינן יהודיות? יש במדינת ישראל אזרחים דרוזים, מוסלמים ונוצרים - שווי זכויות ואף להם זכות ליהיות מיוצגים, לבחור ולהיבחר. ייתרה מכך, כיום, לאחר שנחשפתי לנציגי ציבור יהודיים-דתיים כגון גולדקנופף, סמוטריץ, ודרעי ולתפיסות דתיות מסוימות (מבית קוהלת) - אני מרגיש רחוק מאד מהדת היהודית ושואף להפרדה מוחלטת בין דת למדינה. אני גם מרגיש קרוב יותר לבן-דודי ח״כ מנסור עבאס, למשל, אשר אינו יהודי אבל מקיים כללים בסיסיים כגון ואהבת לרעך כמוך, מאשר לגולדקנופף, למשל, אשר משרה עלי ועל רבים אחרים הרגשה שהוא המשיח ואנחנו חמורו.

אם הייתי נשאל לעצתי - הייתי מייעץ להכין נוסח נוסף שאינו מפנה לכתובים ואינו מניח כי אנו כיום מהווים שלב באבולוציה של 12 השבטים ושאנחנו צריכים ליהיות מאוחדים ע״מ לשרוד מול אוייבנו, וזאת ע״מ להציג את הצעתך גם בפני חילוניים, אגנוסטים, יהודים שכמותי שמרגישים שמקרה קין והבל יכול לחזור על עצמו בכל רגע וחוששים מ״אחדות״ בין היהודים, וכמובן - בני מיעוטים שווי זכויות.

-- Tuvia Rosenthal, 2023-10-09 07:47:09

שלום טוביה!

מדינת ישראל היא מדינה יהודית, לשם כך היא נוסדה, וכך היא מוגדרת במגילת העצמאות.

היא נועדה להיות בית לאומי לעם היהודי, בית לכל יהודי באשר הוא, גם אם אני מסכים עם תפיסותיו וגם אם לא.

עמים שכורתים ברית עם העם היהודי, כמו הדרוזים למשל, ואינם מזדהים עם אויבי העם היהודי, מוזמנים להצטרף ולקבל ייצוג שווה.

גם אני לא "מתחבר" לכל נציגי הציבור, אבל צריך לזכור שהם רק נציגים; מאחריהם עומד ציבור גדול שהם מייצגים. אם אנחנו משאירים את הנציג מחוץ לממשלה, אנחנו למעשה משאירים בחוץ את כל הציבור שהוא מייצג - ואת זה אסור לנו לעשות.

אנחנו משפחה אחת - ובמשפחה לא משאירים אף אחד בחוץ.

-- Erel Segal-Halevi, 2023-10-10 05:18:37

"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".

כשיחד שבטי ישראל, יש בישורון מלך. אך כשראשי העם לא מתאספים יחד, איפה ה'ישר' ואיפה ה'ישורון'? מאות הרוגים ביום אחד, שבויים ופצועים. לא היה כזאת מאז קום המדינה. דרגת הישורון שמעל דרגת ישראל, המתאחדת עם אלוהיה, מושפלת עד שאול תחתיה, והפכה לעג וקלס בעיני אומות העולם...

https://www.inn.co.il/news/615958

-- Erel Segal-Halevi, 2023-10-11 04:12:54

https://www.facebook.com/maya.lapian/videos/1374515796769885

לחרדים הממאנים להתגייס למלחמת מצוה

במדבר לב כב: "וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יהוה וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נקים מיהוה וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יהוה'"

במדבר לב כג: "וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם ליהוה וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם"

-- DAIAN SHEM, 2023-10-12 18:59:14

שני אנשים, שקרוביהם נרצחו ע"י חמאס, מסבירים את חשיבות האחדות.

  • איציק ברוך: https://emek.mynet.co.il/local_news/article/ryb87xgvp?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal "הרבה זמן אמרתי ששנאת חינם תביא אותנו למלחמה מבית או מבחוץ. לצערי מה שחשבתי הוא אכן מה שקרה. מספיק עם שנאת חינם. ברור לי שדקה אחרי שהמלחמה תסתיים עוד פעם יהיה פה פיצול ושנאה. אני חושש מאוד לעתידה של המדינה בגלל הקרע החברתי, בגלל העדר מנהיגות ובגלל כעס על הדרג הצבאי".
  • שמעון דהן: https://emek.mynet.co.il/local_news/article/r1zyst1lp?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal "אנחנו חייבים להיות כמקשה אחת, אחרת הפערים ייפתחו באופן תהומי וכנראה הנזקים יהיו בלתי הפיכים." מאיזו בחינה? "של כל הקרעים והשסעים שנוצרו במדינה. כולנו חטאנו, לכולנו יש נגיעה של חטא בכל מה שקרה פה. אני לא נוהג להשתמש במושגים של מגזרים ומפלגות ודעות. חשבון הנפש יגיע."
-- Erel Segal-Halevi, 2023-12-24 05:04:32

יהושע ט ב: "וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד"

מלכים א כב יג: "וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא מִיכָיְהוּ דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר הִנֵּה נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד טּוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ יְהִי נָא דבריך[דְבָרְךָ] כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ טּוֹב"

דברי הימים ב יח יב: "וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר הִנֵּה דִּבְרֵי הַנְּבִאִים פֶּה אֶחָד טּוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ וִיהִי נָא דְבָרְךָ כְּאַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ טּוֹב"


האחדות "היהודית" שלכם היא פֶּה אֶחָד ולא לב אחד חחחחחחחחחחחחח

-- DAIAN SHEM, 2023-12-24 14:48:15

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2023-11-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/msr/knesset/ahdut2