ביאור:'שמיעה ושמועה' - אהובה קליין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




שמיעה ושמועה

יש ואדם ינצור פיו ולשונו

רזים יסתיר במעמקי נפשו,

במהרה יוודע סודו לכול

"עוף השמים יוליך את הקול"

יש ושמועה תרעיש עולמות,

תכה גלים תסעיר מוחות:

דוגמת האותות והמופתים

שחולל ה' לבניו במייצרים.

עוררו את יתרו משלוותו

מייד הציע למשה עצתו.

יש ושמיעה הופכת לראיה

במאורע חריג שופע קדושה:

"וכל העם רואים את הקולות"

אותיות קדושות יוצאות במחולות.

יש שמועות ויש שמועות

מהן טובות, מהן רעות,

שמועה רעה גורמת עוול

"שמועה טובה תדשן עצם"


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_10