באר היטב על יורה דעה שלח
סעיף א
[עריכה](א) נטה: כתב הב"ח ומשמע דוקא בנטה למות אבל בלא נטה למות אין אומרים לו התודה דאע"פ שאומרים לו הרבה הולכים בשוק וכו' מ"מ כשאומרים לו שכן דרך כל המומתים מתודים ידע שמסוכן הוא דאל"כ לא היו מזכירין מיתתו בפניו וישבר לבו עכ"ל. ונראה מדבריו שלשון זה אומרים להחולה שכן דרך וכו' אבל הפרישה כתב דהאי שכן דרך כל המומתין מתודים הוא לשון הטור ולא שיאמרו כך להחולה וא"כ אפי' בנטה למות אין אומרים לו כך ומ"מ נראה דבלא נטה למות א"א לו התודה דיחשוב שמסוכן הוא. ועוד הרי עדיין יש לו שהות שיוכל להתודות אבל בנטה למות יש לחוש שימות פתאום בלא וידוי עכ"ל הש"ך.