באר היטב על יורה דעה שכז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) וגזל:    כלומר שצריך להחזירה אם טעו ונתנו לו והט"ז כתב דבש"ס מוכח אפי' יודע הנותן שאין מפרישין חלה מקמח לא אמרינן דודאי גמר ונתן לשם מתנה דגזרינן זמנין דלא ידע כהן הדין על בוריו ויבא לידי איסור.

סעיף ב[עריכה]

(ב) ישאר:    שאז אין החלה פוטרת מה שיתערב אח"כ אא"כ התנה כדמפ' ואזיל.

(ג) העריכה:    דאל"כ אינה חלה על המתגבל אח"כ אע"פ שהתנה. ט"ז.

סעיף ג[עריכה]

(ד) להמתין:    דדוקא בזמן הש"ש שהיו עושין עיסתן בטהרה חששו שמא תטמאה העיסה ויצטרכו להפריש חלה טמאה ולא תהיה ראויה לכהן אבל האידנא שכל העיסות טמאות טוב להמתין עד אחר גמר הלישה. ש"ך.

סעיף ד[עריכה]

(ה) בחטים:    פירוש דרך החטים ללוש ולגלגל יפה אבל השעורים כשילוש אותם עיסתו מתפרדת ואינו יכול לגלגל יפה ע"כ מטמטמו ביד עד שידבקו יחד ויעשו גוף אחד עכ"ל הט"ז.