באר היטב על יורה דעה רצו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך יורה דעה רצו |

סעיף ה[עריכה]

(א) הרואה:    כתב הט"ז דהטעם הוא משום קנס והיינו כשיש לו רשות לילך לכרם חבירו ואין מקפיד עליו דאז הוי כפועל ומשמע דאיירי ג"כ במי שיש בידו לעקור או לקיימו עכ"ל.

סעיף יב[עריכה]

(ב) הקור:    כלומר שלא יבשה לגמרי וכ"פ הרמב"ם בפירוש המשנה.

סעיף יד[עריכה]

(ג) בערב:    פי' שם מדינה.

סעיף יט[עריכה]

(ד) מרובעות:    כ' הט"ז דאלו מרובעות יש גפנים בזויות הריבוע נוסף על העיגול והם יותר על שיעור ט"ז מן הירק שזרע בכרם שהוא מלא גפנים ואנן קי"ל שאין האיסור מתפשט אלא עד ט"ז אמה מן המקום שזרע שם הירק עכ"ל.

סעיף מג[עריכה]

(ה) מחול.:    (ר"ל שדרך הבעלים למחול ולעזוב אותו בלא גפנים) כ' הט"ז הטעם בזה דבעינן י"ב אמה לפי שד' אמות שייכים לעבודת הכרם וד' אמות שאצל הכרם שייכים לכותל שמניחים שם כדי לילך שם ולהחזיק הכותל ע"י הליכה ע"כ צריך שיהיה נשאר ד' אמות מקום חשוב לזרע והא דלא בעינן ח' אמות בנתיים כדלעיל לפי שאין כאן גפנים רק מצד אחד עכ"ל.

סעיף נב[עריכה]

(ו) שומירה:    הוא מקום גבוה שעומד שם הצופה לשמור הכרם. ט"ז.

סעיף סט[עריכה]

(ז) אמר:    כתב הט"ז דהוא הדין לכתחילה מותר לומר כן דהא מדרבנן נינהו בחוץ לארץ ולא דמי לסירוס דאסור לעשות ע"י עובד כוכבים כמ"ש באבן העזר סימן כ' דהתם איסור דאורייתא הוא וע"ל בסימן רצ"ז סעיף ב'[1].

  1. ^ ועיין בהגר"א שיש להחמיר בזה