באר היטב על יורה דעה רסט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך יורה דעה רסט |

סעיף א[עריכה]


(א) מאמו:    כתב הש"ך וכ"ש מאביו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא שחכמים גזרו וכ' והיינו בשאר האם אבל בשאר האב לא גזרו דאין אבות לעובדי כוכבים עכ"ל.

סעיף ב[עריכה]


(ב) אין:    ומ"מ מפרישין אותן שלשה חדשים משום הבחנה כדלקמן ס"ט.

סעיף ג[עריכה]


(ג) באשת:    ומדברי התוספות והרא"ש נראה שיש להחמיר גם באחות אביו כמ"ד שאסור לבני נח וכ"פ הב"ח עכ"ל הש"ך.


(ד) מותרת:    שאינה אשת אחיו שלא היה לו קידושין בה כיון שנשאה בגיותו וכתב הלבוש דבשאר האם נ"ל שאפילו נשא יוציא כיון שנשא באיסור דיהדות חמיר מפי.

סעיף ד[עריכה]


(ה) חולצין:    שמן התורה אינם אלא אחים מן האם ולענין חליצה ויבום אחים מן האב בעינן כמ"ש באבן העזר סימן קנ"ו.

סעיף ה[עריכה]


(ו) ומגרש:    דהא קידושין תפסי לו בה שאינן קרובות דכל גיורת כקטנה שנולדה דמי כ"כ הלבוש אבל אחיות גיורות מן האב נושא אפילו לכתחלה וכמו שנתבאר דלא נאסר בשאר האב. ש"ך.

סעיף ו[עריכה]


(ז) בחייהן:    ויש פוסקים דאפילו לאחר מיתה אסור וכ"נ דעת הטור להחמיר. ש"ך.

סעיף ח[עריכה]


(ח) ואם:    כתב הש"ך דצ"ל אם אם אמה אבל אם אמה ובת בתה אסורות מדאורייתא ומקרא מלא הוא את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וזה ברור עכ"ל.

סעיף י[עריכה]


(ט) עדות:    עיין בחושן משפט סימן ל"ג סי"א מדינים אלו.

סעיף יא[עריכה]


(י) אמו:    ובחושן משפט ריש סימן ז' כתב הרב דה"ה אביו מישראל וע"ש בסמ"ע.


(יא) לדון:    אפילו דיני ממונות ודוקא ע"י כפי' אבל אם מקבלו עליו לדון מותר כ"כ הרא"ש והטור וכ"פ הלבוש.


(יב) ולחליצה:    פי' להיות דיין בחליצה ובאבן העזר סימן קס"ט ס"ב נתבאר די"א דאם אביו מישראל כשר ע"ש.