באר היטב על יורה דעה רנא
סעיף א
[עריכה](א) עם: לאו דוקא אלא אפילו עניי עובדי כוכבים לחוד מפרנסים מפני דרכי שלום. הר"ן.
סעיף ב
[עריכה](ב) לפדותו: ומשמע דה"ה דאסור לזונו ולפרנסו. ש"ך.
סעיף ג
[עריכה](ג) לאביו: כתב הש"ך ואם ידו משגת תבא מאירה למי שמפרנס את אביו במעות צדקה כדלעיל סימן ר"מ ס"ה.
(ד) אחרת: משמע אפילו עיר אחרת של ארץ ישראל. ש"ך וכ"כ הב"ח.
סעיף ה
[עריכה](ה) לקרוביו: כב"י בשם מרדכי שהמעשר יכול ליתנו לקרוביו עניים ואם פוסק צדקה עם בני העיר אינו יכול ליתנו לקרוביו. ש"ך.
סעיף ו
[עריכה](ו) ביתך: פירש הרמב"ם דהיינו שמצוה שיהיו בני ביתו העניים ויתומים ומוטב להשתמש בהם משישתמש בעבדים ויתחשב לו לצדקה.
סעיף ח
[עריכה](ז) מקדימין: מפני שאין דרך האשה לחזר על הפתחים ואפילו היא מחזרת עתה על הפתחים מ"מ כיון שאין דרכה בכך יש להקדימה שלא תחזר על הפתחים א"נ שמא תתבייש לחזר גם אצל אחרים וכ"מ בפרישה עכ"ל הש"ך.
סעיף ט
[עריכה](ח) וכ"ג: ובס' באר שבע כתב דלאו דוקא כ"ג ע"ה אלא שאינו שוה בחכמה לישראל ע"ל סימן רמ"ו.
(ט) לכסות: כ' הש"ך נראה דהיינו דוקא מדינא אבל בזה"ז שאין ת"ח אפילו לענין ליטרא דדהבא כ"ש דאין לדחות פקוח נפש מפניו ואותו דלהחיות קודם.
(י) שהוא: כ' הש"ך ולא ידעתי מנ"ל שאביו צ"ל ת"ח דאדרבה משמע מהש"ס דדוקא רבו קודם מאביו כשאינו ת"ח אבל לאחר שאינו רבו אע"פ שהוא גדול מאביו אפ"ה אביו קודם ונראה דמ"ש כאן אביו שהוא ת"ח היינו לומר דבכה"ג קודם אפי' לרבו שגדול בחכמה מאביו דלענין פדיון נפשות לא בעינן שיהא שקול כרבו כדלעיל סימן רמ"ב.
סעיף יד
[עריכה](יא) ויכום: כתב הט"ז דמהרש"ל הקשה ע"ז הא מסקינן בפ"ק דמגילה גדולה ת"ת יותר מהצלת נפשות ואין זה קושיא דודאי אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש אלא דהתם אמר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות וע"י כן צריך לבטל ת"ת ולעסוק בהצלת נפשות ודלא כדרישה שכתב דאם הוא בענין שאינו יכול לקיים שניהם אז ת"ת קודם וכו' וזה ודאי אינו עכ"ל.