באר היטב על יורה דעה קנא
סעיף א[עריכה]
(א) מיוחדים: משמע אם הדבר מסופק אי שייך לעבודת כוכבי' או לדבר אחר אזלינן לקולא. ט"ז. וכתב הש"ך דאסור למכור לעולם אפילו שלא ביום אידם ואפי' בזה"ז והב"ח כתב דלכל עובד כוכבים אסור אפי' אינו כומר דכיון דמיחדים אותו לעבודת כוכבים ודאי לעבודת כוכבים בעי לה.
(ב) לסחורה: ולא חיישינן דילמא אזיל ומזבין לאחריני דאלפני עור מפקדינן אבל אלפני דלפני לא מפקדינן. ש"ס. וכ' הט"ז ואם יש חשש שישראל יהיה נכשל אמרינן לפני דלפני כדאשכחן בחטין שנפלו למים שאסור למכור לעובד כוכבים בפסח שמא יחזור וימכרנו לישראל ועי' בא"ע סוף סימן ה' בהג"ה.
(ג) זכה: כתב הב"ח והאידנא העובדי כוכבים אין מקפידין בזה הלכך אפילו אינה זכה אסור מיהו אם ניכר שקונה לסחורה פשיטא דאף בלבונה שרי כדלעיל עכ"ל.
(ד) לסתם: ולא חיישינן שיתננו לכהן דאלפני דלפני לא מפקדינן.
(ה) מחמירין: כתב הש"ך ולפע"ד נראה דלא פליגי דכ"ע מודים דבעובד כוכבים או מומר שרי ודעת המחמירין איירי בישראל שהוא חייב להפרישו מאיסור משא"כ בעובד כוכבים וישראל מומר שאינו חייב להפרישו שרי לכ"ע עכ"ל וכתב עוד דמה שנהגו להקל בזה"ז הטעם מפני שהגוים שאנחנו בתוכם מותר להשתתף עמהם כמ"ש באורח חיים סוף סימן קנ"ו שכונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתפים שם שמים וד"א ולא מצינו שיש בזה משום לפני עור שאין בני נח מוזהרין על השתוף.
סעיף ג[עריכה]
(ו) שעוה: כתב הש"ך דצ"ע על הרב מה שאוסר ביום שלפניו ג"כ דכל הפוסקים לא כתבו לאסור אלא ביום האיד דוקא ואולי דהרב מיירי היכא דאסור יום שלפניו והיינו בארץ ישראל כדעיל סי' קמ"ח עכ"ל.
סעיף ד[עריכה]
(ז) בהמה: כגון במקום שחשודים על הרביעה כן הוא בש"ס. ובבהמה גסה הטעם שמא ישאילנה לעובד כוכבים או ישכירנה ועביד בה מלאכה בשבת ועבר בלאו. דישראל מצווה על שביתת בהמתו א"נ דזימנין דזבנה ניהלה סמוך לשקיעת החמה בע"ש וא"ל תא נסא ניהלה ושמעת לקליה ואזלא מחמתי' וה"ל מחמר אחר בהמתו בשבת וכתב הטור בשם הרמב"ן כשמוכרה לטבח ודאי לשחיטה זבין ומותר ולבעל אדמה ודאי למלאכה ואסור דלעולם אזלינן בתר דידיה ולא בתר רובא דעלמא אבל מי שאינו לא טבח ולא בעל אדמה אז אזלינן בתר רובא למאי זבני. עכ"ל הט"ז.
(ח) סרסור: פירוש סרסור ישראל דלא שייך ביה הני טעמי.
(ט) היתר: הטעם בסמ"ג דלא שייך האידנא נסיוני שאין אנו בקיאין כ"כ בקלא וגם אין דרכנו להשאיל ולהשכיר לעובד כוכבים וכתב הר"ן מש"ה מקילין אפילו לקנות כדי להרויח במכירתה ומ"מ בעל נפש יחוש וימעט אבל בשאלה ושכירות יש למחות ביד הנוהגים היתר ועי' באו"ח סי' רמ"ו. וכל זה בבהמה טמאה אבל בטהורה כתב ס' התרומות ופוסקים דא"צ לכל זה די"ל דלשחיטה לוקחה וכמ"ש רש"י.
סעיף ז[עריכה]
(י) וקוצץ: פירוש שהעובד כוכבים קוצץ אחר המכירה וא"צ להיות קוצץ בשעת המכירה. ש"ך.
סעיף ט[עריכה]
(יא) ימכור: פירוש אף בחוצה לארץ. ש"ך.
סעיף י[עריכה]
(יב) לדירה: כתב ב"י ונראה דלמכור אפילו לדירה שרי כיון שקנאו העובד כוכבים ואין לישראל זכות בו אע"פ שמכניס בו העובד כוכבים עבודת כוכבים לית לן בה.
(יג) נוהגים: כתב הש"ך קשה דהא חזינן שמכניסין עבודת כוכבים בבתיהם ואפשר בזמן הרב לא היו נוהגין להכניס עבודת כוכבים בבתיהן בקבע א"נ כדכתב הראב"ן דאפילו מכניסין עבודת כוכבים בבתיהם שרי משום דכיון דאותם ישראלים נותנים מס מקרקעות להעובד כוכבים אינו מיוחד הבית לישראל.
סעיף יא[עריכה]
(יד) לעובד כוכבים: כתב הב"י בחושן משפט סי' רמ"ח דכל עובדי כוכבים במשמע אפילו ישמעאל לאפוקי גר תושב דלא וע"ש.
סעיף יב[עריכה]
(טו) ענייהם: משמע אפילו בלא עניי ישראל ש"ך וכ"כ הב"ח שכן נהגו וכ"כ הט"ז.