באר היטב על יורה דעה עט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך יורה דעה עט |

סעיף א[עריכה]

(א) בתורה:    כלומר הסימנים שבין בהמה וחיה טהורה לבהמה וחיה טמאה נתפרשו בתורה אבל הסימנים שבין חיה לבהמה לא נתפרשו בתורה אבל חכמים נתנו בהם סימנים כדלקמן ריש סימן פ'.

(ב) שניבין:    כתב הש"ך ולשון זה נראה עיקר וכ"נ דעת מהרש"ל.

(ג) שיגדיל:    דכיון שאין לו שינים למעלה הוא מעלה גרה.

(ד) אדם:    פי' הש"ך דאינו עובר אלא בעשה אבל לא בלאו וכ' עוד ודוקא בבשר הפורש מן האדם כשהוא חי אבל בשר המת אסור אפילו בהנאה ד"ת לכ"ע כדלקמן סימן שמ"ט. וט"ז כתב דדעת הרא"ש דבשר אדם אינו אסור אלא מדרבנן כו' עיין שם ותימה על הטור וב"י שלא הביאו דעה זו.

סעיף ב[עריכה]

(ה) אסורה:    הטעם מפורש במשנה שכל היוצא מן הטמא טמא ומן הטהור טהור וכלל זה אינו אלא למה שאיסורו בלאו אבל לא למה שאיסורו בעשה ולכך חלב אדם מותר אע"פ שבשרו אסור וכדלקמן סי' פ"א ס"ז ודוקא דטהורה ילדה כמין בהמה טמאה אבל ילדה כמין עוף טהור אסור וכמ"ש לעיל סי' י"ג.

(ו) שכרוך:    כתב הט"ז ואין להקשות מסי' שי"ו שמהני מה שמניקתו לענין שתהא אמו פטורה מן הבכורה צ"ל דשם פטורה מטעם שבודאי ילדה שום ולד מדמרחמת על זה ומניקתו משא"כ כאן וכתב בלבוש וה"ה בטמאה שהניחה מעוברת ולא ראינו שילדה ואנו רואים מין טהור כרוך אחריה חיישינן ג"כ לחומרא שמא זהו שנולד ממנה ואסור.

סעיף ג[עריכה]

(ז) הטריפה:    פי' הש"ך דמיירי שנתעברה קודם שנטרפה דאל"כ טריפה אינה יולדת א"נ מיירי בודאי טריפה כדלעיל סי' נ"ז סי"ח ולקמן ספ"ו ס"ט ואע"ג דבעלמא קי"ל עובר ירך אמו הוא ומה"ט קי"ל בחושן משפט סי' שצ"ט פרה שהזיקה גובה מולדה לענין טריפות שאני שהדבר תלוי בחיות הבהמה כדקי"ל טריפה אינה חיה ועובר זה חי הוא ואע"ג דביצת טריפה קי"ל בסי' פ"ו שאסור שאני התם שגדל באיסור הכי איתא בש"ס פא"ט. וכתב בט"ז שמ"כ למהר"ר פייווי"ש ז"ל דצ"ע אם נדרסה האם ועוד הולד בתוכה אם יזיק טיפת הדריסה גם לולד.