באר היטב על יורה דעה עז
סעיף א[עריכה]
(א) נמלח: פי' ששהה שיעור מליחה והודח דאז אינו פולט אפי' ציר אפ"ה מותר וכ' הט"ז ולא דמי לבשר שנמלח ונפל לציר דאסור דהתם הפליטה אחר זמן הבליעה.
(ב) הפנימי: כ' הש"ך דעת הר"ב דאפי' נמלח הפנימי ושהה שיעור מליחה אינו בולע מן החיצון דנורא מישב שייב והש"ך חולק על זה דכשהפנימי שהה שיעור מליחה והחיצון תפל או לא שהה שיעור מליחה נאסר הפנימי דלגבי פנימי לא אמרי' כבכ"פ כיון דלית ביה דם של עצמו ולא אמרינן בכה"ג מישב שייב ליה אבל אם לא נמלח הפנימי אינו אסור אלא כשהחיצון נמלח ולא שהה שאז בולע הפנימי קודם צליה ולא יצא שוב אף על ידי צליה וכיון שהוא בפנים לא שייך לומר איידי דיפלוט וכו' אבל כשהפנימי שוה לחיצון דהיינו ששניהם מלוחים ושהו או שניהם תפלים או אפילו ששניהם נמלחו ולא שהו שרי בכל ענין וכשהפנימי תפל והחיצון נמלח ושהה והודח פשיטא דשרי מפני שנפלט מיד בשעת הבליעה והלכך אם הפנימי נמלח ולא שהה והחיצון כבר פלט כל צירו או נמלח ושהה והודח נאסר החיצון דבולע גם כן מהפנימי קודם צליה ושוב אין לו תקנה לצלי כדלעיל סוף סימן ע' (ופר"ח חולק על הש"ך וכתב בכולהו נקטינן להקל ע"ש).
(ג) לבדו: פי' וידיחם אחר המליחה כ"א בפני עצמו (דאל"כ הוי בשר שנתבשל בלא הדחה אחרונה. ש"ך).
(ד) מפליט: ולא דמי לחתיכה עבה דמותר דהכא אין הפנימי נחשב כחתיכה א' עם החיצון ולפי מה שנתבאר בסי' ס"ט ס"ד דאף בדיעבד אסור אם לא מלח עופות מבפנים ומבחוץ ונתבשלו ה"נ צריך למלוח לכתחילה החיצון מבפנים ומבחוץ והפנימי מכל צדדיו ולהדיחם היטב ולמלאותם ובלא"ה אסור לקדרה אפילו בדיעבד (כ' במ"י בשם הגאון מוהר"ש שהיה אוסר בזפק שנשאר עם המאכל תוך העוף ומלחו כך ואחר שבשלו נמצא הזפק עם המאכל תוך העוף מטעם דבלע המאכל הדם מעוף בשעת מליחה וכן בקורקבן שנמלח עם הפירשא שבתוכו ונתבשל כך דאסור ולא אמרי' דזה הוי כמו פירשא בעלמא שבלע דם בעין דהיינו ממשו של איסור ולא טעם לחוד ע"ש כלל ט' ס"ק ט').
(ה) שבפנימי: פי' רש"ל אינו מפליט לדם שבפנים ר"ל של צד פנימי של חיצון עצמו ואע"פ שנמלח הפנימי עכ"ל. ואינו דומה למ"ש סי' ס"ט דמותר בדיעבד כשנמלח מצד א' דהכא גרע טפי כיון דהמילוי שבפנים סתמו מכל צד. ט"ז. בתשו' הרשד"ם סי' מ"ו נשאל אם מותר לצלות בשר שלא נמלח עם בצל בשפוד מעורב זו אצל זו חתיכת בשר וחתיכת בצל והשיב דאפי' דיעבד אסור ופר"ח כ' ויש להחמיר לכתחילה ובמקום שנהגו היתר אין למחות וכן בספר מקור ברוך סי' ל"ו מורה להתיר בפשיטות ע"ש ובהיות שהרשד"ם הורה לאיסור המחמיר תע"ב. (ועיין ערך לחם).
(ו) בשר: כ' הש"ך משמע מדברי הרב דדוקא בשר לבדו מותר אבל אם יש ביצים עם בשר אפי' עם בשר שלא נמלח דינו כביצים לבדם ודלא כמהרש"ל דס"ל דבמלוי ביצים עם בשר שלא נמלח הוי הכל כמלוי בשר דאין לזה טעם כלל ונראה עוד מדברי הרב דאם יש ס' במולייתא נגד האיסור שבמולייתא הכל מותר שהרי כ' סתם דדינו כאילו נתבשל בקדרה וכבר נתבאר כל זה בסוף סימן ע"ג ע"ש עכ"ל. ודבריו תמוהים בעיני דאדרבה מאחר שכ' רמ"א דדינו כאילו נתבשלה בקדרה משמע כאילו נתבשלה בלא מליחה דקי"ל בסי' ס"ט סי"א דאף אם יש בו ס' אותה חתיכה אסורה ולא דמי ללב בסי' ע"ג דהתם אין האיסור אלא מחמת דם הפליטה אבל כאן שהאיסור מחמת עצמו יש לאסור אותה החתיכה ודו"ק.
(ז) שניהם: כלומר במלוי ביצים יש לאסור בדיעבד אם לא נמלח הבשר החיצון וגם הפנימי שעם הביצים.