באר היטב על יורה דעה סא

►| באר היטב • על שולחן ערוך יורה דעה סא |◄

סעיף א

(א) ושה:    וכל בהמות טהורות לאפוקי חיה.

סעיף ב

(ב) מפרק:    פי' מסוף הפרק. אישפלד"ה ובל"א קורין ריע"ר.

סעיף ד

(ג) נהגו:    כתב הט"ז והוא הדין אם נהגו עין יפה בצמר ועור בלחיים הוה נמי כן.

סעיף ה

(ד) שיפריש:    ואי אתא ליד כהן בהמה שלימה זכה במתנותיה ואי אכלן אחר בתר הכי חייב ודוקא דאתיא שחוטה אבל בחייה לא. ש"ך בשם הר"ן.

סעיף ו

(ה) טריפה:    כתב הש"ך דמשמע בפוסקים דה"ה ספק טריפה פטור דהמע"ה.

סעיף י

(ו) בדמים:    שאין שום קדושה במתנות רק שהם ממון כהן. ט"ז.

סעיף יב

(ז) צלי:    דרך גדולה דכתיב למשח' לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים.

סעיף יג

(ח) לכלבים:    כתב מהרש"ל דוקא היכא שאין ראוים לאכילה כגון שהסריחו או שבאו מבהמות כחושים ורע בשר (אבל בלא"ה לא).

סעיף טו

(ט) אדם:    דממון שאין לו תובעים הוא דיכול לומר לכהן אחר הייתי נותנם.

סעיף טז

(י) לאכלן:    בטור כתב ואינו חושש שמא גזלן המשלח ופי' הש"ך דר"ל אפילו לכתחילה יכול לקבלן אבל ודאי אפילו גזלן מותר לאכלן דמתנות כהונה נגזלות כדלקמן סעיף ל"א וכן פי' הב"ח.

סעיף יח

(יא) בחצי:    דשה אפילו מקצת שה דחוששין בודאי לזרע האם אבל תייש הבא על הצביה פטור דמספקא לן אי חוששין לזרע האב והמע"ה וע"ל סימן ט"ז ס"ח.

סעיף כג

(יב) פטורים:    כתב הש"ך דמוכח מש"ס ופוסקים דדוקא מליתן פטורים אבל אם תפס לוי מתנות מישראל מוציאין מידו דלא כהב"ח.

(יג) חולקים:    כתב הש"ך ולא דמי לסימן שט"ו גבי ספק בכור דפסק רמ"א בפשיטות דמוציאין מיד כהן וסיים וכן הילכתא וכאן לא כתב רק ויש חולקים דשאני התם שהספק הוא בגוף הענין שנחלקו בו הלכך מספק אין לכהן שייכות בו דכל כמה דלא מייתי ראיה אוקמי' אחזקת מרא קמא וחזקת רוב בהמות דאינן בכורים משא"כ כאן שהספק הוא אם לוים חייבים מצי הכהן לומר כל כמה דלא אייתית ראיה דלא איקרי עם המתנות שלי.

סעיף כה

(יד) והמשתתף:    כתב הט"ז ואין להקשות מ"ש מצבי הבא על התיישה דחייב בחצי מתנות ה"נ חציו של ישראל לחייב י"ל דהתם כל שיות שבו חייב דבכה"ג מיקרי כל שה אבל הכא דמקצת שה פטור כה"ג לא אמר רחמנא הר"ן ותוס'.

(טו) ובעובד כוכבים:    דסתם עובד כוכבים מרבה דברים ומודיע לכל שהוא שותף.

(טז) פטור:    דכיון דאינו מחייב משעת זביחה וההיא שעתא לית ברירה אע"ג דרוב בהמות כשרות הן לא אזלינן בממון אחר הרוב גם טריפות הריאה שכיח. ט"ז.

סעיף כו

(יז) שהוא:    אפילו חלק א' מאלף.

סעיף כח

(יח) דינר:    ע"ל סימן של"א.

סעיף כט

(יט) ע"מ:    כ' הט"ז דצ"ע דבחושן משפט סי' רי"ב פסק המחבר דאם אמר על מנת הוי שיור והש"ך מחלק דשאני התם שהקרקע בחזקת בעליה עומדת עדיין ע"ש.

סעיף לא

(כ) לשלם:    ומ"מ לצאת ידי שמים חייב כדלעיל סט"ו.

סעיף לב

(כא) במשקל:    כתב הט"ז פי' הלוקח שקלן והרי הגזלה אצלו אבל שקלן המוכר יש לכהן הברירה אם ליקח מהמוכר או מהלוקח.

סעיף לג

(כב) ספק:    אבל לענין איסור חלה בסימן ש"ל חייב מספק.