באר היטב על יורה דעה לח
סימן לח[עריכה]
סעיף א[עריכה]
(א) ירוקה: (הרז"ה והרשב"א סוברים דאי במשמוש דומה לבשר אע"פ שמראיתה טובה טרפה ולזה הסכים הכ"מ ודמשק אליעזר ובשעת הדחק יש לסמוך על פסק המחבר להקל פרי חדש). וכתב ט"ז בשם מהרש"ל כללא דמילתא ירוק הנקרא גרי"ן או בלא"ה כשר והנקרא גע"ל טריפה אבל מה שמצאתי עוד מראית כמראה קרי"ד שטיי"ן או כמראה וויינקסיל דטריפה לא נהירא (דמראה וויינקסי"ל הלא אדומה כשירה) דאין להוסיף על הטרפות עכ"ל. ופרי חדש היקל בהורקת פני' שקורין גע"ל זוכ"ט ע"ש.
(ב) נהוג: וכתב בש"ך דהיינו כלובן ביצה אחר שנתבשלה (אבל חלמון בין הכא והכא טריפה) אבל בעודה חיה אינה רק צלולה ולא לבן וכתב עוד אם הוא ירוק כזהב או שעוה או כמו הכנף של טוו"ס שנקרא בל"א פפוי"א או כהורקת פני אדם החולה הנקראת בל"א גע"ל זוכ"ט הכל הוא מין ירוק גע"ל וטריפה ואם הוא גע"ל כאתרוג נמי טריפה.
סעיף ב[עריכה]
(ג) אסורה: וכ' בש"ך דמכאן משמע אע"ג דאין נתלבן כמראה הריאה ממש אלא נתהפך לגוון המותר ג"כ כשר ומהרש"ל אוסר עד שיהיה כמראה הבשר הריאה דוקא והביא הש"ך בשם פוסקים החולקים על מהרש"ל בדין זה וכ"כ בנ"ה דלא כט"ז שמסכים עם מהרש"ל.
סעיף ג[עריכה]
אין
סעיף ד[עריכה]
(ד) הכחול: והוא מראה לאזו"ר.
(ה) נהוג: ומהרש"ל מתיר אע"ג שיש מכה בדופן ובט"ז כ' אף לדעת הרמ"א אם לאחר נפיחה חוזר למראה הריאה דכשר (והר"ץ כ' אפילו למראה הריאה אחר הנפיחה טריפה כיון דבא מחמת הכאה שהוכתה בדופן). וכן פסק גם כן הש"ך וכ' עוד מעשה בריאה שהיתה על גבה חוט אחד עב כב' חוטין וארוך כשיעור אצבע ובדקתי במשמוש היד והיה בראש החוט בועה אחת מלאה מוגלא והרגשתי שהיה בו דם כמו בגידי הצוואר וחתכתי החוט למטה עד שיצא הדם לראות אם ישתנה ללובן ונשאר המראה כבתחלה והטריף ברעגינשפורק. וכתב עוד שדבר פשוט הוא שגם בעוף פוסלים המראות כמו בבהמה וכן פסק מהרש"ל. (עוד כתב ט"ז מ"כ הגהה א' קבלה על מראה שחור שאינו לקות' עד שיכנוס תוך ב' הקרומים ונכנס בבשר. ואני אומר אף שאינו נכנס בקרומים כלל אלא המראה מלמעלה על הריאה מראה פסול הוא וטריפה ע"ש. וכ' עליו פרי חדש דאינו מחוור אלא לפחות צריך שיכנוס לב' קרומים ע"ש).
סעיף ה[עריכה]
(ו) כשירה: פי' בלא בדיקה ואם יש בין קליפה לקליפה סירכא לא הוי כלום דהני קליפות לאו מגוף הריאה הוו (פרי חדש בשם הרשד"ם).