באר היטב על יורה דעה כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך יורה דעה כז |

תוכן עניינים

סימן כז[עריכה]

סעיף א[עריכה]


(א) ממנה: עיין בש"ך.


(ב) הבהמה: וכתב בט"ז אבל לאחר שמתה מותר לאכול ממנה אפי' מה שחתך ממנה קודם שמתה ומותר להאכילה לעובד כוכבים אע"ג דלעובד כוכבים אין שחיטה מתרת אלא המיתה ובשר זה נחתך קודם שמתה סד"א דלא יועיל לו המיתה אח"כ קמ"ל דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור וכתב בש"ך אבל אם חתך מבהמה טמאה קודם שתצא נפשה כיון דלא שייך בה שחיטה אסור להושיט ממנה לבני נח וכתב מהרש"ל בבהמה של עובד כוכבים אפילו שחטה ישראל כיון שהוא לא נצטוה על השחיטה א"כ בבהמה שלו לא הותר לו בשחיטה דינו כשחטה עובד כוכבים ואם חתך ממנה בעודה מפרכסת אסור להושיט לבני נח. וכתב בט"ז דבטור כתב כאן נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבילה וגם לדידן נ"מ לענין ספק ביצה טריפה כמ"ש בסימן פ"ו דבביצה טריפה הולכין בספיקא לחומרא עיין שם וכתב ע"ז בט"ז דנ"ל להקל דאפי' בנשברה המפרקת ורוב בשר עמה והחוט קיים כשרה ומ"ש הטור נשברה מפרקת ורוב בשר נבלה היינו שנפסק החוט דוקא ע"ש באריכות. וכ"כ הפר"ח דהכל תלוי בחוט ובבי"ע סימן קס"ב נוטה להחמיר אפילו בלא רוב בשר. ובש"י שאלה ג' סותר ג"כ ראייה של ט"ז מתוס' דחולין דף ל"ב ד"ה וליחשוב ע"ש גם מוכח ממתני' דואלו כשרות כו' דנקט נשברה השדרה ולא נפסק החוט ולא קתני נשברה השדרה ורוב בשר אלא ודאי כה"ג טרפה אף לא נפסק החוט ע"ש. וכתב הטור דגם על בני מעים מותר לזמן לעובד כוכבים ולא אמרינן כיון ששחט הסימנים הוי כאילו הוציא הבני מעיים וכמאן דמנחי בדיקולא דמיא קמ"ל דלא.