מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(א) מדת סדום: כלומר זה נהנה וזה אינו חסר דמה לו שיטחן להמשכיר או שיטחן לאחרים הנמצאים ובאים אצלו יקח מהם דמים ויתנם להמשכיר. סמ"ע.
(ב) מכור: עיין בסמ"ע ביאור הדברים ופירושן ומה שיש חילוק בזה לדינא בין שטת הרמב"ם לשטת הרא"ש והטור ע"ש.
