באר היטב על חושן משפט שדמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) בעלמא:    ע"ל סוף סימן ק"כ בהג"ה ובסי' קע"ו סס"א בהג"ה ע"ש.

סעיף ב[עריכה]

(ב) השבירה:    דאז חל עליו חיוב התשלומין. סמ"ע.

(ג) הוזלו:    וכ"ש אם הוקרו דהא לא יהיה להמשאיל הפסד. שם.

(ד) טול:    ואין להקשות ממ"ש הרמ"א בסי' ע"ד ס"ג דגם בא"ל טול חייב אפי' באונסין דשאני הלואה דלא שייך לומר בה כלתה שמירתו וחייב באונסין עד שיפרע לו דמי הלואתו. שם. (עמ"ש בזה בסי' ע"ד ס"ק י' וי"א ע"ש).

סעיף ג[עריכה]

(ה) שמשלם:    כתב הסמ"ע דמיירי דהמשאיל עצמו לא היה טוען אלא שמא הוא שוה כ"כ והפסדת אותו ויכול להיות שאין בהפסדו ש"פ ואף אם היה בו ש"פ מ"מ כיון שלא תבעו בברי לא אמרינן מתוך שאיל"מ א"נ מיירי שהשואל טוען שיודע שהפסיד סך כך והריני נותן לך והילך ויותר מזה איני יודע אם הפסדתי השבע אתה וטול מש"ה לא הוי בכלל משואיל"מ כיון דהמשאיל גופיה אינו טוען ברי בהמותר ובמה שמודה א"ל הילך ע"כ דבריו. והש"ך דחה דבריו והשיג עליו ועל מה שפי' הב"ח ע"ש ומסיק הוא וכתב וז"ל ולי נראה דכאן מיירי ששמעון אומר שלא הפסידו כלל וכך היה מתחלה ומ"ש והפסידו פי' שראובן אומר כן עכ"ל.

סעיף ד[עריכה]

(ו) למחר:    וכתב (נ"י) [ב"י] בשם תלמידי רשב"א דבלילה שבינתיים אם דרך השואל שבהמות לנים אצלו אחר השאלה גם כאן הוא שואל על הלילה ואם נאנסה בלילה חייב ואם אין דרך שילינו הבהמות אצלו מזמן השאלה אינו אצלו אלא כשוכר ופטור מאונסין וחייב בגניבה ואבידה עכ"ל ד"מ ועיין במהרש"ל פ"י דב"ק סי' ג' ועמ"ש בסי' רצ"א סכ"ו באריכות ועיין בתשובת רש"ך ס"ג סי' י"ז. ש"ך.

(ז) בזמן:    עיין בסמ"ע ובש"ך שהאריכו הרבה לבאר דברי המחבר בזה ע"פ סוגיא הש"ס עיין שם באריכות וע"ל סי' ע"ה סט"ו.