באר היטב על חושן משפט קפח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) שליח:    (אם מומר לעכומ"ז יש לו דין עובד כוכבים לענין שליחות ע' בתשו' ב"י דיני גיטין סי' י"ד מערכה מול מערכה גם ריא"ז בהגהותיו סביב הרי"ף פרק המביא גבי מתני' דהכל כשרים להביא את הגט כתב דמומר לעכומ"ז ראוי להביא שליחות לאשת ישראל ועיין בספר פני משה ח"ב סי' ל"ח ובתשובת המבי"ט ח"ב סי' קמ"ה ובתשובת הרשד"ם סי' נ"ח. בני חיי).

סעיף ב[עריכה]

(ב) איש:    פי' אפילו איש זה לאשת אחר וקמ"ל אע"ג דרשות אחרים עליה ואינה דומה כ"כ להמשלח. סמ"ע.

(ג) לאחרים:    דאז ה"ל שולח יד בשל חבירו וחייב באונסין עד שיעשה בו חזרה גמורה. שם.

סעיף ה[עריכה]

(ד) וכל:    פי' אפילו השליח רוצה להשלים חסרונו וע"ל סי' קפ"ב. ש"ך.

סעיף ו[עריכה]

(ה) קע"ו:    דשם כת' הרמ"א פלוגתא אם חייב לפדות למי שהיה שלוחו בחנם ואפשר לומר דדוקא התם הכריע די"ח משום דאמרינן דגופו הוי כשאול לו מש"ה ס"ל לחד מ"ד דחייב לפדותו משא"כ הכא דניזוק השליח בממונו יש לומר דכ"ע מודים דפטור המשלחו ולכך סתם הרמ"א כאן. שם.