באר היטב על אורח חיים תרמט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תרמט |

סעיף א[עריכה]


(א) כשר:    אפי' ביום ראשון. מ"א ע"ש ועיין יד אהרן.


(ב) בשאר:    אם הוא אחר יאוש עיין מ"א.


(ג) שלא יקצץ:    אפי' ברשות עכו"ם. ובאתרוג בא"י אם קצצו עצמו ה"ל נתמרח ביד ישראל וה"ל טבל תשובת רבי בצלאל סימן ב'. מ"א.


(ד) גוזלי:    נ"ל דבדיעבד כשר ומברך עלייהו. מ"א.


(ה) עכו"ם:    וה"ה כשקוצץ ישראל ונותן לחבירו שרי כיון דהוא לאחר יאוש מ"א ועיין סימן תרל"ז סעיף ג' מש"ש בשם הט"ז. כתב הסמ"ג אסור לזלזל אתרוג ושאר מצות שהעכו"ם מוכרים עכ"ל כלומר שצריך ליתן להם יותר מכדי דמיהם עיין סימן ל"ט ס"ז. מ"א.

סעיף ב[עריכה]


(ו) שאול:    עיין סימן י"ד סעיף ג'.

סעיף ד[עריכה]


(ז) מותר:    ומ"מ אם יש אחרים אע"פ שאינם יפים כזו יקח אחרים ספר חסידים סי' תל"ח לענין ערבה ע"ש. ואתרוג המורכב מלימו"ני ואתרוג פסול ויש ג' סימני' האחד המורכב חלק ולאתרוג בלוטות קטנות בכל גופו וגובה להם. הב' המורכב העוקץ בולט ועוקץ האתרוג שוקע. הג' הוא כי תוך המורכב דהיינו המוץ רחב והמוהל שלו רב והקליפ' התיכונה קצרה ובאתרוג הוא להפך כי הקליפה רחבה והתוך קצר והוא כמעט יבש וסימנים אלו מובהקים תשובת רמ"א סימן קכ"ו ובעולת שבת כתב עוד סי' שהאתרוג הגרעין זקוף לאורך האתרוג ובמורכב הגרעין מושכב לרוחב האתרוג ע"ש ועיין תשובת הב"ח סימן קל"ה דמסופק אם יברך עליו מיום שני ואילך ועיין בתשובת שער אפרים חא"ח.


(ח) עובדין:    נ"ל דאף אם עובדין לאילן אין פסול אלא באותן פירות שישנן באותו שעה שעובדין אותו אבל מה שגדל אח"כ לא נאסר. ט"ז ע"ש.

סעיף ה[עריכה]


(ט) ליטול:    אבל אסור ליקח מביתו לבית הכנסת או איפכא עיין סימן י"ד ס"ד. מ"א.


(י) פטמתו:    ובמט"מ פוסל כשניטל פטמתו משום הדר ולכן אין להקל בפטמא. מ"א.


(יא) שיסיר:    עיין ט"ז שהעלה דאפי' אם הסיר המאוס פסול ע"ש.


(יב) פוסלת:    הט"ז כתב להלכה להקל בחזזית בשאר ימים ע"ש.


(יג) מדעתו:    פי' שיתן לו במתנה בענין דמהני אפי' ביום ראשון אבל שלא מדעתו הוה כשאול ופסול ביום טוב ראשון. וגם בשני מספק. ט"ז.

סעיף ו[עריכה]


(יד) הפסולין:    דהיינו מחמת מום אבל שאינם מינם וגזול פסולים אפי' בשעת הדחק הסכמת אחרונים ועיין מ"א. אתרוג של ערלה בא"י פסול וערלת חוץ לארץ כשר ואתרוג שנאסר מחמת בליעת איסור יש להכשירו בשאר ימים. אתרוג דמאי כשר עיין מ"א סעיף קטן י"ט.


(טו) בשאר:    מ"ב סימן י"ז כתב דכל הד' מינים יבשים כשרים בשעת הדחק אבל אם בירך על יבשים גמורים ואיכא לחים גמורים אפי' בדיעבד לא יצא ועמ"א.