באר היטב על אורח חיים תקפא
סעיף א[עריכה]
(א) באשמורת: דסוף הלילה הקב"ה שט בעה"ז והוא עת רצון הגמ"נ ועיין מ"ש סי"א.
(ב) מר"ח: אבל בר"ח אין אומרים סליחות ותחנונים. מגן אברהם.
(ג) לתקוע: יש מתחילין מיום ראשון דר"ח. ויש מתחילין מיום שני דר"ח ואין לשנות שום מנהג ע' מ"א.
(ד) סליחות: כשמתחילין סליחה אומרים או"א חוץ מסליחה המתחלת בשם.
(ה) שלפניו: כדי שיוכלו להתענות ד' ימים לפני ר"ה נגד שני ימים דר"ה ושבת וערב יה"כ שאין מתענין. ונראה לי דהמתענה בר"ה אין צריך להתענות רק ב' ימים לפני ר"ה אע"ג שנהג כבר להתענות דלא היתה כוונתו אלא לתשלומין ועכשיו שמתענה בר"ה א"צ תשלומין ועיין סי' תקס"ח ס"ק ח' וס"ק כ"א מש"ש. והטעם לד' ימים אלו דבר"ה נאמר ועשיתם שיעשה עצמו קרבן והקרבן צריך ביקור ד' ימים מפני המומין עט"ז:
כתב לבוש וש"ץ מתעטף בטלית. (וע"ל סי' מ"ח מ"ש שם) ואינו מברך. וט"ז כתב דלצאת ידי ספק ישאל טלית מחבירו דא"צ לברך על טלית שאולה: עוד כתב לבוש שיאמר ברכת התורה קודם הסליחות ולדלגו אח"כ. והט"ז כתב שא"צ לדלגו אח"כ דאל"כ לא ימצא שום ש"ץ שיאמר אותה אחר הסליחו' דהא על כל אחד מוטל לברך קודם הסליחות ע"ש.
(ו) בערב ר"ה: וה"ה עיה"כ ודוקא במקום שמרבים בסליחות מ"א. ועיין ב"י וט"ז סי' קל"א דוידוי ותחנונים אין אומרים אצל אבל.
(ז) הגון: כתב של"ה צריך להיות הש"ץ ותוקע בעל תשוב' גמור ועש"ת ב"ע סימן ק"ז שאין ראוי שיהיה התוקע רווק ושאין לו הדרת פנים זקן וליכא טענות חזק' ברווק שהחזיק בתקיעות גם ילמוד בתחלה התפלות והתחינות וכוונות התקיעות ביותר. כ' הב"ח דפרנסים שראוים להתפלל היינו כשהן נאמנים ומגינים על הדור ומרוצים על העם ובעו"ה בדור הזה וכו' וכדי לתקן פירצ' זו ראוי שיתפלל הש"ץ הקבוע ובפרט בקהילות קטנות ראוי לבטל מנהג זה ועיין תשובת חות יאיר סי' קכ"ו בענין תוקע שמבקש שכר הרבה כיצד ינהגו. כתב רמ"א ביורה דעה סי' שע"ו דאבלים לא נהגו להתפלל בשבת וי"ט וכן בימים נוראים אסור והיכא דליכא עדיף מיניה כתב מהרי"ו דמותר להתפלל ובשאר ימים שאין אומרים תחנון מותר לאבל להתפלל אפילו ר"ח מנחה וערבית ע' סי' תרע"א בט"ז סעיף קטן ז'. ונהגו מי שהתחיל להתפלל או לתקוע אין ליתן המצוה לאחר כמ"ש סוף סימן נ"ג. ואם חלה הוא ביד הקהל להעמיד אחר ועיין סי' נ"ג מש"ש.
(ח) כל היום: אפי' ערבית שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור מ"צ ומטעם זה הוא קודם לאבל ולמוהל וליאר צייט. מ"א.
סעיף ב[עריכה]
(ט) ער"ה: אפי' תינוקות מתענים מהרי"ל. ויום א' של סליחות נהגו רוב הקהל להתענות. טור.
(י) להשלים: אפי' בער"ה ואפי' אינו מתענה כל היו"ד ימים. וא"א אלהינו ואלוהי אבותינו וכו' לפי שאינו תענית ציבור ד"מ ועיין סי' תקס"ב סעיף ב'. כתב הבית חדש תענית עשרת ימי תשוב' בשעה שמתחיל לנהוג כן או אח"כ היה בדעתו לנהוג כן לעולם צריך התרה אפי' לא נהג כן אלא פעם אחת ואם לא נהג כן אפי' פעם אחת אלא היה בדעתו ואח"כ נתחרט אין צריך התרה. והמתענים ארבעים יום כתב של"ה להתחיל מי"ז בתמוז במפוזר וימים שמתענה בלא"ה כגון ט"ב ויאר צייט וער"ח אין עולים להשלים אבל באלול עצמו עולה [ודלא כ]מהרי"ל ועיין סי' תקס"ח סעיף קטן כ"א מש"ש:
משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת לחבירו צריך לרמוז בתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה. והמתענה ב' או ג' ימים רצופים איך יתנהג עם עננו ע' סימן תקס"ב סעיף ז'. והיאך יתנהג עם הבדלה עיין סי' תקנ"ו וסי' רצ"ט ס"ו. ומי שקבל להתענות ב' או ג' ימים רצופים דעתו להתענות עד הלילה אף בע"ש ושומר נפשו יתנה שלא להשלים משום כבוד שבת.
(יא) לאכול: השייכים לברית מצוה ולאכול בביתו אסור עד המילה חוץ מבעל הברית ויש לעשותה קודם שעה י' מ"א ועסי' תקס"ח ס"ק ח'.
(יב) קודם: והמעיין בזוהר ובכתבי האר"י ז"ל מהחטא הגדול ר"ל לאכול קודם אור היום לא יעשה כן ועיין סימן פ"ט וסימן תקס"ד. כתב בש"ל אין לאבל להתענות ביום קבורה ער"ה וכתב המ"א ואנן קי"ל ביורה דעה סימן שע"ח דמותר להתענות ומ"מ יש ללמוד ממנו שיש להקל במקום שיש מקצת חולה ואין צריך התרה אם לא מי שמתענה יותר ממה שנהגו הציבור ע"ש.
סעיף ג[עריכה]
(יג) שנופלים: אף שנמשך על היום. לבוש.
(יד) ואין: גם בלילה שלפניו ובביתו מותר לתקוע ובמנהגים משמע דאסור אפילו בביתו.
סעיף ד[עריכה]
(טו) מכבסין: ועל כל פנים לא ילבוש בר"ה בגדי רקמ' ומשי כבשאר י"ט דיהא מורא דין עליו. ט"ז.
(טז) לטבול: מהרי"ל טבל עצמו ג' פעמים בער"ה ועי"כ. כתב בשל"ה אל ישמש מטתו בליל ר"ה אך אם הוא ליל טבילה חייב לקיים עונתו. ויחזור ויטבול בשחרית. ובכנה"ג כתב לא ישמש מטתו בשני הלילות אא"כ היתה טבילת מצוה שלא היתה יכולה לטבול קודם לכן אז מותר ויחזור ויטבול בשחרית וע' מה שכתב היד אהרן. וכן לא ינהג עם אשתו שחוק וקלות ראש.
(יז) הקברו': דבית הקברו' מקום מנוח' הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר והמתפלל על קברי הצדיקים אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכו' הצדיקים שוכני עפר מהרי"ל. ויקיף הקברות ויתן צדקה קודם שיאמר התחינו' עשל"ה. ואין לילך על קבר אחד ב"פ ביום אחד האר"י ז"ל. ועמ"ש סוף סימן תקנ"ט.