באר היטב על אורח חיים תקה
סעיף א
[עריכה](א) לאכילה: אבל בהמה שעומדת לגדל וולדות או לחלבה ה"ל מוקצה ואסור בכל ענין ולמאן דשרי מוקצה הכל שרי דאי בעי שחיט לה ואוכל הכל. מ"א.
(ב) אסור: דה"ל נולד דמעיקרא אוכל והשתא משקה ואם יש בה אוכלים ה"ל משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי וצ"ע דבסימן ש"ך ס"ז כתב דלר"ת אסור ולמה סתם כאן וצ"ל דביו"ט דעתו להקל. מ"א.
(ג) בכלי: ושלא כדין נוהגין הרבה מהמון עם שנותנין מעט לחם בכלי וחולבין עליו הרבה חלב אלא צריך שיהיה הרבה חלב נבלע באוכל ואוכל דוקא האוכל ההוא בו ביום ואז מותר החלב הנשאר שם. ט"ז.
(ד) שני: וכ"ש אם נחלב בשבת שלפני י"ט דמותר ביום שני של גליות הסכמת אחרונים וכ"כ המ"א עיין שם שהאריך והעלה דאין לזוז מפסק רמ"א ולכן בבהמה העומדת לאכילה וחולב לתוך האוכלין אפי' ישראל מותר לחלוב בהמתו ואם אינה עומדת לאכילה וחולב לתוך אוכלין תלי' בפלוגת' שכתב בסי' תצ"ה ס"ד אם יש מוקצה בי"ט ובבהמות עכו"ם אפי' אינה עומדת לאכילה מותר לחלוב לאוכלין אבל לחלוב לקדירה ריקנית אסור בכל ענין. ואם עכו"ם היה חולב לקדירה ריקנית אסור בו ביום ואם נחלב בשבת אפילו לאוכלין ובהמה העומדת לאכילה כמה שכתוב סי' ש"ה סעיף (ב') [כ'] אסור בי"ט ראשון שאחריו אבל ביום שני שרי. ועכו"ם שמסל"ת נאמן בענין זה כמה שכתוב סי' תקי"ג סעיף ו' עכ"ל המ"א. וע' סי' שכ"ט סעיף ל"ג אם מותר לינק מבהמה מחמת צער וע"ל סוף סימן תצ"ד מש"ש.