באר היטב על אורח חיים תיט
סעיף א
[עריכה](א) בסעודת: כתב הרא"ש בשם הירושלמי שאם חל ר"ח בשבת יש לעשות סעודת ר"ח באחד בשבת דבשבת אין ניכר שעושה משום ר"ח וכתב הב"ח ולא נהגו כן. וכתב המ"א ונ"ל דיש למשוך סעודה שלישית עד הלילה ואז יוצא ידי חובת ר"ח ג"כ ועססי' קפ"ח היאך נוהגין עם רצה ויעלה ויבא. וכ' בהלכות שמחות למהר"ם אפילו התפלל ערבית מבע"י שוב אינו מזכיר של ר"ח או שבת ועיין ביורה דעה ססי' שע"ה אבל אם הוא לא התפלל אע"פ שהצבור התפללו מזכיר של ר"ח מידי דהוי אמ"ש שאע"פ שהציבור התפללו אם הוא לא התפלל מזכיר רצה וכ"פ סי' רס"ג לענין מנחה. מיהו אם הוא התפלל מנחה והתחיל לאכול אחר שהתפללו הקהל ערבית בר"ח מבע"י אינו מזכיר של ר"ח וה"ה איפכא אם הקהל התפללו בערב ר"ח מבע"י והתחיל לאכול אחר ערבית אע"פ שהוא לא התפלל ערבית מזכיר של ר"ח ועיין בטור סי' קי"ז מיהו אם לא התפלל מנחה עדיין אינו מזכיר של ר"ח כיון שעתיד להתפלל מנחה של חול וה"ה במוצאי ר"ח מזכי' של ר"ח בב"ה אם לא התפלל מנחה אע"פ שהצבור התפללו ערבית ועמ"א ועמ"ש ססי' קפ"ח. כתב שכנה"ג ראיתי מדקדקים כשחל ר"ח בחול עושים מאכל אחד יותר לכבוד ר"ח וכשחל בשבת עושים מאכל אחד יותר ממה שעושים לכבוד שבת ומשמע בירושלמי שהוא סעודת מצוה כמו פורים ועיין ט"ז. וכ"כ הב"ח מה שהתינוקות מוליכין מעות של ר"ח לרבן אין לבטלו עמ"א ועמ"ש סי' רמ"ב.