באר היטב על אורח חיים שנו
סעיף א[עריכה]
(א) עמוקה יו"ד כו': דבשיעור זה נעשה רשות לעצמה והוי כרמלית אפי' בחצר אבל אם אינה עמוקה עשרה או שאינה רחבה ד' אינה כרמלית והוי כרשות שעומדת שם אי בר"ה הוי ר"ה ואי ברה"י הוי רה"י.
(ב) מחיצה: אבל מחיצות החצר שהיא תלויה ועוברת אינה מועלת לה כיון שלא נעשית לשם מים. רש"י ועיין מ"א.
(ג) משוקע: לחלוק בין מים שבחוץ שהם כרמלית למים שבפנים.
(ד) באמצע: פירוש שבצד הכניסה ובצד היציאה עשה מחיצה לרחב האמה אלא שלא עשה מחיצה בצד הכניסה כולה בחתיכה א' אלא בב' חתיכות דבאמצע המחיצה הניח מקום פנוי וכן במחיצה של צד היציאה ועשה כן כדי שבאותו מקום הפנוי ילכו המים אם אותו המקום הפנוי אינו ג' על ג' הוי כלבוד עיין ט"ז.
סעיף ב[עריכה]
(ה) למלאות: אע"פ שהיא עמוקה יו"ד ורחבה ד' דכיון שנכנס לחצר ואינו יוצא ממנו הוא כבור שבחצר ומחיצות החצר מתירות אותו משא"כ באמת המים שנכנסה ויוצאה וחולקת רשות לעצמה והוי כרמלית. ראב"ד וריטב"א עיין ב"י ובט"ז.
(ו) בחצר: דפעמים שהמים שוקעים והמחיצה ניכרת אבל בבית אין המחיצות ניכרות.
(ז) בחצר: כלומר דאסור לטלטל בחצר. ואם הלשון ים עמוק יו"ד הוא נחשב למחיצה ומותר לטלטל בחצר אבל אסור למלאות ממנו כיון שאין מחיצה ע"ג בינו לבין המים שבחוץ שהרי נפרץ במילואו והים הוי כרמלית. ראב"ד ורא"ש. כתב הט"ז באותן מקומות שיש נהר סמוך לחצירות פשוט שאסור לשאוב מים כי הוא ממלא מים מכרמלית לחצר שהוא רה"י ובזה לא מהני עירוב ורבים נכשלים בזה עכ"ל.