באר היטב על אורח חיים שנה
סעיף א[עריכה]
(א) גזוזטרא: פי' דף היוצא מן הכותל למעלה מן המים ויש שם נקב באמצעיתו וחלון פתוח לה וכשימלא מים דרך הנקב מטלטל מן המים שהם כרמלית לרה"י ע"כ צריך שיעשה מחיצה כל סביבה דהשתא הוי כל שנגדה עד למטה רשות היחיד דאמרינן גוד אחית.
(ב) פתוח: דאם לא כן הוי כרמלית ומותר לטלטל מכרמלית לכרמלית כמו שכתוב בסימן שמ"ו סעיף ב'. מ"א ע"ש.
(ג) מחיצה: גבוהות י' עסי' שנ"ו.
(ד) לשפוך: ואע"פ שהיא סמוך לרקק שהוא ר"ה מ"מ כיון שאין כוונתו להוציאה לר"ה שרי. מ"א ע"ש.
(ה) בספינה: משום דהמים כרמלית הם והספינה רה"י.
(ו) שהקילו: פי' שבגזוזטרא הנזכר ברישא צריך דוקא מחיצות והקולא היא דאמרינן גוד אחית אבל בספינה יש עוד קולא דלא צריך אפי' מחיצות אלא אמרינן כוף הצדדים כאילו היו שם מחיצות ואח"כ אמרינן גוד אחית.
(ז) בתוך י"ט: פי' מעל המים אבל מחיצות הספינה גבוהין יו"ד ואם אין מחיצות הספינה גבוה יו"ד הוי כרמלית ומותר לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה. רש"י כיון שעומד בכרמלית. מ"א ע"ש.
(ח) נקב: עיין ט"ז שהעלה שיעשה נקב בזיז והאי מילתא שכתב כאן ועושה בו נקב כו' היא שלא בדקדוק אלא ממלא בהדיא מן המים לספינה. וכ"כ הרמב"ם וז"ל אבל אם הוא למעלה מיו"ד מוציא זיז כל שהוא וממלא שהרי דרך מקום פטור ממלא וכו' הרי שלא זכרו כאן שיעשה נקב בזיז כמ"ש בריש' כשהוא בתוך יו"ד אלא ודאי הכוונה שדרך אויר מקום פטור ממלא בהדיא ע"ש וכ"כ הב"ח.
(ט) לשפוך: וה"ה לזרוק עצמות וקליפין. ראב"ן. וכתב הט"ז נ"ל דזה קאי אאין גבוה יו"ד בדפני הספינה דצריך מקום ד' אבל לשפוך א"צ זיז כלל אלא שופך בהדיא על דופן הספינה כיון דאין כאן אלא כחו משא"כ אם שופך קצת רחוק מן הדופן הוי זורק מרה"י לכרמלית ממש. ואם יש בו גבוה יו"ד ואינו רוצה לשפוך על הדופן כגון שהם סרוחים והריח יכנס לתוך הספינה ורוצה לשפוך מרחוק לכותל צריך ג"כ היכר זיז כל שהוא עכ"ל.
(י) קשורות: וצריך שלא יהיו ביניהם ד' טפחים. ירושלמי.
(יא) המים: דקא מטלטל מרה"י לרה"י דרך מקום פטור ועיין מ"א.
סעיף ב[עריכה]
(יב) להתיר: כגון שיעשנה למטה סביב.
(יג) פחות מג': פי' סמוך דאז הוי כלבוד והוי חורי רה"י מרדכי ועיין ס"ג בהג"ה.
סעיף ג[עריכה]
(יד) פטור: דאינה רחבה ד' ומיירי שמפנה ממש על הצואה ואע"פ שנופלת אח"כ לכרמלית שרי.
סעיף ד[עריכה]
(טו) עמוקים: וב"ח הביא תוספות דשרי במחיצה תלויה אפי' אין עמוקים יו"ד כ"כ המ"א ע"ש.
סעיף ה[עריכה]
(טז) רחוקה: דממילא שניהם נוחים להשתמש בשניהם ואוסרים זע"ז מש"ה אם עשו מחיצה לעליונה בשותפות אוסרות זע"ז וכ"ש אם עשו שתיהן לתחתונה דעליונה אוסרת על התחתונה דניחא לה להשתמש בתחתונה ע"י שלשול אבל אם כל א' עשתה לבדה ואין לה חלק במחיצת חבירו אינה אוסרת עליהם וכן אם עשו לשניהם מן השותפות ומ"מ כל אחד משמש בשלו וגילה דעתו דסילקה נפשה מחבירתה שוב אינה אוסרת עליה וכל זה באין רחוק ביניהם ד"ט אבל רחוק ד"ט אין התחתונה יכול' להשתמש בעליונה אלא בתשמיש אויר ולאו תשמיש הוא ע"כ אינה יכולה לאסור על העליונה ואגובה יותר מיו"ד ביניהם לא קפדינן דמשמש ע"י זריקה אע"פ שהיא תשמיש קשה.