באר היטב על אורח חיים שיב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) אבנים:    מן השדה ולא מן הגדר עיין מ"א.

(ב) מיוחד:    ואם יש לו בה"כ סמוך לביתו שאין שום אדם אחר נכנס לשם אסור להכניס בשבת אבנים דה"ל להזמינם מאתמול. הג"א והג"מ מ"א.

סעיף ג[עריכה]

(ג) לקנח:    אפילו מונח על הארץ מותר ליטלו והתולש עשבים מהצרור חייב לכ"ע ועיין סי' של"ו ס"ה.

סעיף ו[עריכה]

(ד) יזיזם:    שהם מוקצים.

סעיף ז[עריכה]

(ה) השרת:    ואע"ג דמקנחין בחרס ולא חיישינן משום השרת נימין בממשמש בצרור הוי פסיק רישיה תוס'. לא ימשמש בצרור של הקינוח להחליקו כדרך שהוא עושה בחול משום כתישה אלא כלאחר יד. טור.

סעיף ח[עריכה]

(ו) כולה:    ומותר לבלוע מרגליות או זהב ולצאת בו לר"ה. מ"א.

סעיף ט[עריכה]

(ז) ניר:    פי' חרישה ועומד לזריעה.

סעיף י[עריכה]

(ח) לצדדן:    ומ"מ לעשות כמין אוהל אסור ביצה דף ל"ה מ"א. (ובספר אליהו רבה פוסק דמותר משום כבוד הבריות דמשם לא משמע מידי וכ"כ הלבוש וכ"מ בטור סי' שט"ו).