לדלג לתוכן

באר היטב על אורח חיים ריא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) שבעה:    אפי' הוא חצי פרי והשני הוא שלם. ואם שניהם מין שבעה או שניהם אינן מין שבעה ואחד שלם ואחד חביב שלם עדיף. מ"א.

(ב) יקדים:    קשה הא כ' הטור חטה קודם לזית וכמ"ש סוף סעיף ד' משום דמוקדם בפסוק וכ"ש כאן דצנון אינו ממין ז' כלל ותירץ המ"א אם שניהם מין ז' אזלינן בתר המוקדם בפסוק מאחר שהקרא הקדימו אנן נמי נקדימנו אבל למה שלא נכתב כלל בקרא לא שייך קדימה ע"ש.

סעיף ב

[עריכה]

(ג) ולהרמב"ם:    כתב הט"ז לענין הלכה אין כאן שום חשש דבכל הדרכים יש לו על מה לסמוך דאם ברכות שוות ויש מין ז' מי שרוצה ליקח המין ז' ולפטור השני מברכה שפיר עביד (כרבנן) [כר"י] וכפסק הרא"ש ואם ירצה ליקח השני החביב עליו ולפטור המין ז' שפיר עביד (כר"י) [כרבנן] וכפסק הרמב"ם ואם אין ביניהם מין ז' פשיטא דשפיר יעשה ליקח החביב וה"ה באין ברכות שוות וצריך להקדים אחד לחבירו בברכה ג"כ יש מעלה למין ז' ויש מעלה לחביב ויעשה מה שירצה בהקדמה ובענין חביב יכול לסמוך על שני דרכים הן אם חביב לו רוב פעמים אחרים כהרא"ש הן אם חביב לו עתה (כהראב"ד) [כהרמב"ם] כנ"ל כיון שאין לפנינו הכרע הלכתא כמאן עכ"ל.

סעיף ג

[עריכה]

(ד) קודמת:    אפילו השני חביב עליו. מ"א.

(ה) קודם:    אפילו השני מין ז' כגון הכוסס חטה ותפוח. ויש לפסוק אם חביב לו פה"א יברך תחלה בפה"א. ואם שוים בחביבות יברך בפה"ע תחלה. ט"ז ומ"א. (ובספר אליהו רבה פסק דהכוסס חטה ותפוח חטה קודם אף שהוא פרי האדמה כיון שהוא מז' מינין וכן משמע בסמ"ק ורקאנטי ובזה מיושב דברי תוס' ברכות מ"א ד"ה מיתיבי ומהרש"א שהגיה בתוס' לא ירד לזה ע"ש).

סעיף ד

[עריכה]

(ו) בפסוק:    להרמב"ם איירי בשניהם חביבים בשוה.

(ז) בתרא:    וזית קודם לשעורה אף במעשה קדרה דשעורה עיין מ"א ט"ז.

סעיף ה

[עריכה]

(ח) במ"מ:    אפי' הלחם משעורים ומיני מזונות מחטים ע"ת.

(ט) משניהם:    ואפי' רוצה לאכול משניהם אך שלא הביאו החביב א"צ להמתין עליו ב"י מ"א. וכשמביאים לפניו מרקחת שהוא פה"א או פה"ע ויין שרף מברך תחלה על המרקחת אפי' אם היי"ש חביב עליו ואם גם לעקו"ך שם יברך עליו תחלה במ"מ ופשוט הוא ע"ש עט"ז. סדר המעלות. המוציא. במ"מ על חטים. בפה"ג. זית. במ"מ על שעורים. גפן תאנה ורמון. בפה"א ובפה"ע קודמין לשהכל. בפה"א ובפה"ע אזלינן בתר חביב אפילו השני מין ז'. היו שניהם חביבים אזלינן בתר מין ז' והמוקדם בפסוק קודם. שניהם אינם מין ז' יש להקדים פה"ע. ולענין חביב אנן בני אשכנז נמשכין אחר הרא"ש שהמין הרגיל להיות חביב וכמ"ש ס"א. ואם שניהם חביבים אזלינן אחר איזו שחפץ עתה כמ"ש הרמב"ם מ"א ועיין ט"ז ס"ק א'. וברכת אכילה ושתיה קודמת לריח. היה לפניו יין ותבשיל שעורים וזית צ"ע מה יעשה דהא יין קודם לזית ושעורים קודמין ליין. וזית קודם לשעורים כמ"ש בס"ק ז' ע"ש מ"א. (ובספר אליהו רבה פסק דיברך אתבשיל של שעורים תחלה ואח"כ איין וזית והביא ראייה לדבריו ע"ש).

(י) בברכתו:    ואפי' היו שניהם לפניו בעי שיתכוין בפירוש לפוטרו דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררא אבל בירך על החשוב פטור את שאינו חשוב אפילו לא נתכוין בפירוש לפוטרו. ב"י עיין מ"א.

סעיף ו

[עריכה]

(יא) ממין ז':    אע"ג דהם בכלל חטה ושעורה מ"מ אין נזכרין בהדיא בקרא ע"ל סי' קס"ח ס"ד.