באר היטב על אורח חיים קלט
סעיף א
[עריכה](א) תחלה: כ' כנה"ג דמצוה שגם העולה יסדר בינו לבין עצמו. ובשנים מקרא שקרא בע"ש יוצא ונחשב בחשבון. ע"ת שכנה"ג פר"ח ע"ש.
סעיף ב
[עריכה](ב) במלה: ועכשיו לא נהגו לדקדק אחריו ע"ל סי' קל"ה ס"ק ה'. וכן כ' המ"ב ומתיר אפי' אינו יכול לקרות מתוך הכתב.
סעיף ג
[עריכה](ג) אמו: והט"ז כתב דלעולם קורין אותו בשם בן אברהם ע"ש.
(ד) סומא: ב"ח כתב דוקא סומא ת"ח אבל ע"ה אין לקרותו ומ"א כתב דלא נהגו לדקדק בזה דמסתמא כל אדם יכול לקרות עם הש"ץ וכן הט"ז בסי' קמ"א סק"ג כתב להתיר אפי' בע"ה. וכן הסכים שכנה"ג ומהר"א יצחק בתשובתו זרע אברהם.
סעיף ד
[עריכה](ה) ולאחריה: עיין ט"ז ס"ק ג' מה שהקשה ועיין מה שתירץ ע"ז בסי' תכ"ח ס"ק (ו') [ה'] לכאורה יש לדקדק דאיתא במגילה דכ"ב ע"א הכי נמי מסתברא דרב בכהני קרא דאי ס"ד בישראל קרא לפניה מ"ט בריך וכו' ע"ש ואי כפי' הט"ז מה הכרע הוא זה דילמא לעולם בישראל קרא ורצה לברך עיין ודוק והתוס' י"ט תירץ דמתני' איירי בתעניות שקורין ברכות וקללות ע"ש. ועיין בס' עץ החיים וביד אהרן מה שהקשו עליו. ולעיקר הקושיא י"ל דאיתא במגילה דכ"ט ע"ב במערבא מסקי לאורייתא בתלת שנין ע"ש א"כ י"ל דלא היו קוראין בשבת כי אם כ"א פסוקים לז' גברי א"כ נמצא דהחותם מברך על הקללות מש"ה אמרו אין מפסיקין בקללות. ועיין בדרשות מהרימ"ט ובס' עץ החיים בלשונות הרמב"ם שחיבר מהר"ח אבולעפיא. (וכתב בתשובת פני משה ברכה אחרונה לכ"ע מדרבנן ברכה ראשונה לרמב"ן ורשב"א וספר החינוך הוי דאורייתא ולרי"ף והרמב"ם ולהרא"ש הוי דרבנן) (ו) ומברך. ותהא סתומה עד דאתי גברא ויפתחנו לצורך קריאתו. רש"ל מ"א ט"ז ע"ת.
(ז) פניו: וט"ז כתב דהפיכת פניו אין נכון דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מראה עצמו כאילו מסתלק ממנו. וכ"כ הב"ח הגון שיהא פתוח בשעת ברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל שכך היא דעת פוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג ע"כ. והכורעים בברכת התורה טועים הם שאין לשחות אלא במה שתיקנו חז"ל ל"ח והש"ך בשם רוקח כתב מנהג קדמונים לכרוע ולהשתחוות בברכת התורה לכבוד התורה ולא כאותן שאין נוהגין וכ"כ מ"ע.
סעיף ה
[עריכה](ח) מגוללת: ואותן הנוהגים לגללה בין גברא לגברא ואח"כ מניחין עליה כיסוי היא טירחא יתירא אבל מה שנוהגין לכסותה בשעה שאומר הש"ץ קדיש הוא שפיר דאז מסתלק מן הקריאה. ט"ז.
סעיף ח
[עריכה](ט) ולברך: ומ"מ יקרא פסוק א' בנתיים כגון יברכך. לבוש מ"א ופר"ח.
סעיף ט
[עריכה](י) בנו: אבל צ"ל אח"כ אקב"ו לעסוק בד"ת והערב נא. משא"כ באהבה רבה דפטור לגמרי. ב"ח רש"ל מ"מ. וינענע התורה בשעה שאומר ונתן לנו את תורתו וכן כשיאמר ונתן לנו תורת אמת מט"מ. יאמר וחיי עולם ולא העולם. מ"א.
סעיף י
[עריכה](יא) לנו: טעה בראשונה ואמר אשר נתן וגערו בו וסיים אשר בחר יצא ואם בירך אשר נתן עד גמירא יברך לאחריה אשר בחר בנו. באר שבע דף נ"ח כנה"ג ע"ש.
סעיף יא
[עריכה](יב) לאחוז: בכוונת כתב שקודם הברכה יאחוז בב' העמודים ובשעת הברכה יסיר ידו השמאלית להגביה הימין ובכתבים כתב בשעת הברכה יאחוז בשתי ידיו ביריעות התורה ע"י מפה ואחר הברכה יסלק השמאל ולאחר הקריאה ינשק הס"ת וכשיזדמן לו רוק ירוק ואח"כ ינשק ולא ינשק ואח"כ ירוק. ספר חסידים מ"א.