באר היטב על אבן העזר סה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) נאה:    אע"ג דכתיב מדבר שקר תרחק יש לתרץ דבריו שהיא נאה במעשיה פרישה.

(ב) לחופה:    אפילו מי שתורתו אמנותו מחוייב לבטל. ודוק' כשרואה שנכנסין לחופה אבל אם יודע שיש חופה בעיר ואינו רואה א"צ לבטל מלימודו ולילך שם ח"מ. ועיין ב"ש שכתב בבריית' לא משמע כן דהא תני' מבטלין ת"ת להוצאות המת ולהכנסת כלה. ובהוצאות המת אפילו אינו רואה חייב לבטל כן ה"נ בהכנסת הכלה עכ"ל ועיין בהרא"ש פ"ב דכתובות ודו"ק. כבוד לחתן וכלה עדיף מכבוד הרגל ונ"מ שאם יש לו איזה מלבוש חדש ללבוש בחופה ופגע בו הרגל קודם החופה לא ילבישנו ברגל אלא יניחנו עד יום החופה דרשות מהרי"ל.

סעיף ג[עריכה]

(ג) הכלי וכו':    עיין כנה"ג הטעם.