ארי נוהם פרק שלישי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
ארי נוהם | פרק שני | פרק רביעי

פרק ג'[עריכה]

הנה הרב בית יוסף אף שהשיג קבלת הרמ"ק לא זכה לקבלת הארי?
הגם על מרן יאמרו המקובלים שהיה לו קוצר הנפש או מעוט זכות?
ואם כן מי יעלה לזכות בה? ומבאר סבת היות' פגיעה רעה
הט אזנך ושמע מה שכתב חכם אשכנזי מהר"ר שלומיאל,
עודנו מודיע‬ גדולת האר"י ז"ל לחבירו באשכנז, נדפס בחבור החכם כה"ו יש"ר הנזכר‬ דף מ"ז.
וז"ל.
וכן ר׳ יוסף קארו ע"ה שכל פעם שהיה חוזר על המשניות‬ בע"פ נתגלה עליו המגיד,
והיו בני אדם שומעים קולו דרך ‫הדלת, ודרך ‫אחורים,
שהיה אומר, שלום עליך ר׳ יוסף קארו, אני הוא המשנה שלמדתני,‬ יצאתי לאלפך בינה:
כמה מתפאר בך הקב"ה בישיבה של מעלה, ואומר:‬ בני יוסף כך וכך הם דרכיו,‬ כך וכך הם מעשיו, כך וכך שקידתו בלימודו,
אשרי‬‬ הוא ואשרי יולדתו, ואשרי היושבים בחבורתו,
ואני המשנה ראיתי את מקומך שהכינו לך בגן עדן,‬‬ כמה תפנוקים ועדונים הם מעותדים לך, חזק ואמץ ביראת ה׳.
עתה באתי לגלות לך סוד פלוני‬ בספר התורה וכו׳
כל הדברים שגלה לו המגיד, העלה אותם על ספר, וקרא אותם ספר המגיד.
ואעפ"כ כלא חשיבי דמי לפני האר"י ז"ל, ולמד ממנו סתרי התורה,
והאר"י ז"ל לא רצה‬ ללמדו,‬ ואמר שנשמתו אינה מסוגלת להקביל פני השכינה אלא על פי דרך של הרמ"ק ז"ל.
וסימן לדבר שבכל פעם שיצא לפניו מהרי"ק ללמוד, תכף ומיד כשהתחיל לגלות לו סוד‬ ‫התחיל מהרי"ק לישן ולנמנם,
עד שהוא בעצמו ראה והכיר שאין ראוי לכך ופסק מללמוד
עכ"ל.
מזה תראה כי אסף אלהים את חרפתי,‬‬ ‫יען אם אחד מהפרושים הנזכרים (בפרק שני) היה ליחסו אלי,
אשרי‬‬ שנדמיתי לרי"ק הרב הגדול ז"ל, אפילו הוא לא ‫השיג,
איך‬ אי אפשר שיצדק, ושום אחד מהם, כיון שגם הוא נמנעה ממנו השגה בידיעה זו, אם שנתחלף ממנו בפחות ויתר,
אם מהטעם האחר שלא היה לו מוח זך ומבין,‬
איך נאמר כזה על מארי דמתניתא דגמרא כמהו, כנראה מספרו בית ‫יוסף הוא המשביר לכל,
וזה לעד, שהמשנה אמרה לו כדברים הנ"ל, וכבר השיג את דברי הרב קורדיווירו ז"ל,
ולא היה ‫בו דעת ותבונה להשיג דברי האר"י ז"ל,
ומה ששם מספֵר שהשיגו עשר תלמידים, ובתוכם החכם‬ ‫הסרוק ז"ל שהכרתיו פה וויניציא,
וידעתי את האיש ההוא ואת שיחו, ולימד‬ ‫אותה חכמה לגאון רמ"ע ז"ל.
ואם [מהטעם] השני, שלא היה בצדקתו או ‫בנשמתו זַכות ללמוד אותו דרך,
ומי יזכה, ומי יהיה ראוי, אם לא אדם ‫גדול (שהם אומרים) שהיה מתגלה לו מגיד,
ואמר לו שהקב״ה מתפאר בו‬ ‫בישיבה של מעלה וכו׳ וכבר זכה לידיעה זו בדרך אחד,
ולא יכול למלאות‬ ‫חשקו לדעה דרך זה והיה מתנמנם וכו׳.
ואם איש אלהים כזה לא זכה, מה ‫יזכה ילוד אשה, ואם יהיה רם ונשא,
כ"ש עלובה עיסה כמוני היום:
מלבד‬ ‫שלא אחת ולא שתים אמרתי לך, שהיתה פגיעתה בי רעה,
מסיבת היותי רגיל מנעורי להתוכח עם השומרים מאומתינו, תמיד‬ ‫כל היום לא יחשו,
ובזה התפארתי, להיות אמון ואֵמון מכל בני דורי,
וכל עוד שחפצתי לקרות ולעיין בספרים האלה, תיכף להתחלתי היו באים לעיני דברים ונושאים ‫דמסייעי להו,
כמו שאומר בחלק הטענות, נראים כאוהבים וחביבים ליסודותיהם.‬
‫אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר, לא עלי ולא לדעתי, אסורה נא ממנו‬ ‫ואלכה אחרי מאהבי,
נותני לחמי ומימי, לחם נתן מים נאמנים,
אמור מעתה אם כן, כי בידיעה זאה החדלתי את מתקי, לא היה מחסרון חכי‬ ‫לטעום טעם מוטעם,
ולא מסיבה נעלמת מצד נשמתי ומעשי,
רק מבלתי היות בה‬ ‫בנותן טעם לשבח, לאיש אשר רוח בו:
ומי יתן ולא ימצא מההוגים בה,‬ ‫שמים חשך לאור ומר למתוק, לכה נא ונוכחה, ודרך סדרים ינעם.‬