לדלג לתוכן

אמונת חכמים (כ"י)/פרק שישי

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


עוד בזאת נאות יחד, שנמצאו דברים בתלמוד ובאגדות שאינם כפשטם, והמלעיגים ילעיזו עליהם והמאמינים אם יהיו פילוסופים יבארו אותם בצד מסכים אל האמת כפי חכמתם, ואם מבקיאים בסתרי התורה, ישתדלו לבאר אותם כפי חכמתם, או הללו והללו יודו בקוצר שכלם, כמו מה שאמרו אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. המלעיג אמר שצריך להוסיף בית משרת, המאמין בעל הפשט יודה כי נשגב המאמר הזה מדעתו, והבקי בסתרי תורה יאמר כי כונו אחרים לדבר גדול (עיין בהרמב"ן פ' חיי שרה). וכן אמרו רז"ל שהלבנה קטרגה, המכחיש ילעיג על זה, הראב"ע יפרשהו מסכים לאמת כפי דעתו, לפי שראינוהו בפ' פנחס אומר שיש לו סוד, והיינו סבורים שהוא סוד לא יאות לכל איש ואיש אפי' מבני ישראל כיון שלא רצה לגלותו, אבל מצאנוהו בס' אחר אומר שהסוד הוא מה שאמרו האצטגנינים שהכוכבים הם זה כנגד זה, נקראים במבט שנאה שלימה ומנגדים זה לזה, והסוד הזה הטמון והצפון הוא דבר שכתבו אחד מא"ה בספרו, והוא תלמי וגלוי הוא לכל המתחילים בחכמת הכוכבים, והראב"ע לא רצה לגלותו, ועכ"ז אין להאשים אותו אלא לשבחו, כיון שלפי דעתו דבר זה מסכים אל האמת, וכן מ"ש רז"ל על ד' דברים המאורות לוקין, המכחיש ילעיג על זה כיון שברור הוא לכל שהלקיות הווים בסבת הירח והארץ, הרב בעל העקדה יפרשהו בהקדמתו על דרך משל על מאור השכל, הרב בעל יסוד עולם מאמר ג' פ' י"ז. יפרשהו על סבות תכוניות בדרך מסכים אל האמת, ובסוף דבריו כתב ואפשר הוא שיש לו צפון אחר, יותר נפלא ויותר אמיתי מזה, ואנכי לא ידעתי וה' ית' יודע ועד כי לא הייתי כותב דבר זה בספר הזה, ולא מדבר בשמו לולא שראיתי כמה חסרי דעת שהם חכמים' בעיניהם, הוציאו לעז על זאת המימרא ואחרות זולתה שבאו בתלמוד ובמדרשות, ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים, ע"כ ועל שני מאמרים אלו, יקדים הבקי בסתרי תורה מה שכתב הרמב"ן בפ' בראשית ז"ל, ודע והאמן כי ג"ע בארץ וכן עץ החיים ועץ הדעת, ומשם יצא הנהר ויפרד לארבעה ראשים הנראים לנו, כי פרת בארצנו ובגבולינו, ופישון הוא נילוס מצרים כדברי הראשונים, אבל כאשר הם בארץ כן יש בשמים דברים יקראו כן, והם לאלה יסוד וכו'. כל אלה דברים כפולים הגלוי והחתום בהם אמת עכ"ל. ויאמר שהשמש והירח הם כפולים עליונים ותחתונים, וחז"ל דברו על העליונים ואמרו דבר נפלא (יעויינו דברי ספ"ר בשער י"ח) וכן במה שאמרו מנין שהקב"ה מניח תפילין, בכל הפשט יבאר אותו כדברי הרשב"א הובאו בעין ישראל, אמנם הבקי בסתרי תורה יאמר שיש בזה דבר גדול, רמז אותו הרשב"א בתחילת דבריו שם (יעויינו דברי מערכת האלקות פ' י'). וכן בכמה מאמרים שלקצר נשמיט אותם, המכחיש ילעיג והפילוסוף והבקי יסכימו שאינם כפשוטם וכל א' יפרשהו לפי דרכו.

ואל תתמה על הרשב"א שכתב על המאמרי' הללו ועל כמה מאמרים אחרים שיש להם סוד נשגב ולא פירשו, לפי שהטעם הוא שמלבד שלא ניתן להכתב, אפי' נכתבו לא יבינם אלא המעמיק בתוכיות החכמה, שהרי אלו יש לנו מי שלא עיין מעולם בחכמת ההנדסה והתכונה, איך ידע פ' התוכן שביום פ' ופ' ובשעה פ' היה לו לשמש ללקות, או לירח כך וכך חלקים ממנה, והיינו משיבים להם באמת לא יבינו דברינו, שהרי אינו יודע מה הוא חגורת המזלות מסלול השמש שנוי המראה ולא ראה שום א' מספרי התשבורת ולא ידע אפי' מהו משולש גלגליי, וכ"ש שלא ידע למצא זויותיו וצלעיו, ולא ראה ולא שמע מעולם הכלים המצטרכים להסתכלות הכוכבים, ואיך א"כ על רגל א' נאמר לו הכל באופן שיבינהו, הנה בשמעו שלידע לקות השמש צריך לידע כמה הירח רחוק מן הארץ, יפער פיו לבלי חק ויאמר איך יכול לידע הדברים הללו, וכן הוא בכל שאר החכמות וכן בחכמה הזאת היאך יוכל אדם להבין תכף ומיד דברים עמוקי' אלו, זה אי אפשר ולא עוד אלא שכאשר ישמע ולא יבין, קרוב הוא לקצוץ בנטיעות ולצאת לתרבות רעה, ולכן מוטב לומר לא שמעת ולא תבין, ועוד אדבר בזה.