אלשיך על תהלים כו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ג) כי חסדך לנגד עיני כו'. הלא אמרתי (פסוק א) כי אני בתמי הלכתי שלא הוצרכתי סעד לתומי, ראה נא כי כן היה, כי הלא חסדך שבו בראת העולם כי עולם חסד יבנה (תהלים פט ג) לבלתי דקדק הרבה במעשה בני האדם, גם אם לא יתכשרו מעשיהם לגמרי, כענין היות להם איזו פניה, הנה זה היה לנגד עיני, באופן היה אפשר לי להטות בצד - מה מנקודת אמתך באיזו פניה בסמך חסדך, אך לא כן עשיתי, רק והתהלכתי באמתך מה שהוא אמת לפניך בעצם:

או יאמר כי חסדך כו' במאמרם ז"ל (ילקוט שמואל רמז קלג) על פסוק (תהלים קטז יא) אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב, כי בראות דוד את עצמו בצערי מות, אמר היתכן כי משחני ה' למלך ואני נרדף להמית ואין לי מנוחה והיכן היא מלכותי, על כן היה אומר כי אין זה כי אם שכל האדם אפילו שמואל הנביא כוזב ולא שלחו ה' למשחני. והנה מגודל הצער היה אפשר להרהר חס וחלילה כלפי מעלה ששב מאשר שלח למושחו וכיוצא, ואדרבה לא הרהר רק בשמואל. וזה אומרו ראה נא ה' איך אני מתנהג בתום, כי הלא חסדך שמשחתני למלך היה לנגד עיני, שהיתה המשיחה במקום הנחת התפילין שהוא נקרא בין העינים, ועם כל זה לא הרהרתי בהיותי מטולטל ונרדף באמתך כי לא הרהרתי רק באמתת שמואל שהוא אדם ולא א - ל, אך לא בך א - ל, כי לא איש א - ל ויכזב, וזהו והתהלכתי שהייתי מתהלך ומטלטל ותמיד באמתך: