אלשיך על בראשית י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אלשיך · על בראשית · י · >>

"וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ. הוא היה גבר ציד לפני יי על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יי". (ח - ט): ראוי להעיר כי הגבורה מאתו יתברך היא, ואיך מייחסה לו לומר שהוא היחל להיות גבור כאילו היא בחירה. ועוד אומרו הוא היה גבור ציד לפני ה', האם יהיה גבור שלא בפניו חלילה. ועוד אומרו על כן יאמר שהם דברים משוללי הבנה. אך קבלו רבותינו ז"ל (בראשית רבה לז ג) שהיה צד הבריות ומקרבן לעבודה זרה, גם בפרקי רבי אליעזר (פרק כד) אמרו שהיה מלך במגדל המבקשים לסלק שכינה מעל הארץ ולהשליט החצונים בה:

(ח) וזה יאמר "הוא היחל" לשון חלול כענין אז הוחל כו', כי חילל הקדושה כדי "להיות גבור בארץ" על ידי כחות חצונים להתגבר בה:

(ט) ובהם אומרת התורה ראה השוטה ההוא כי דרך הצד בעלי חיים הוא שלא בפני בעליהם, אך זה "הוא היה גבור ציד", צד ברואיו יתברך ממנו עודנו "לפני ה'", כי מלא כל הארץ כבודו, ואיך יצוד מלפניו, למי שאינם לפניו שהוא לעבודה זרה. "ועל כן" כו' אומרת התורה על כן אני גוזרת ואומרת כי "כנמרוד" יהיה, כל מי שיהיה כמוהו "גבור ציד לפני ה'" שיהי אחריתו כמוהו, כי הוא אמרפל שהוליכו יתברך אצל אברהם - שהיה מביא את כל הבריות ומקרבן לה' - והרגו, לעומת אשר היה עושה הפך אברהם: