אליהו רבא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · אליהו רבא · י · >>

ותשר דבורה וברק וגו׳ (שופטים ה-א) וכי מה נתנבאה דבורה לישראל? אלא כך אמרה להן: במי הקב״ה נפרע להן לישראל מאומות העולם?בבני אדם שהן משכימין ומעריבין לבית הכנסת ולבית המדרש ועונין אמן,ומברכין את הקב״ה באמן,שנאמר: בפרוע פרעות בישראל וגו׳ (שם-ב). במתנדבים בעם ומברכים את הקב״ה בכל יום תמיד עליהן הוא אומר: פדה בשלום נפשי וגו׳ (תהילים נה-יט). שהוא משכים ומעריב לבית הכנסת להשלים עשרה להיות עדה,עליו הוא אומר: פדה בשלום נפשי. מי שיש לו תלמיד חכם בשכונתו,ויודע בו שהוא קורא לשם שמים ושונה לשם שמים,והיה זנו מכלכלו ומפרנסו-נמצא מקיים ת״ח את אשתו ואת בניו ואת כל הקורין ושונין עמו,עליו הוא אומר: פדה בשלום נפשי-שאין לך סם חיים למלאך המות אלא צדקה בלבד,שנאמר: כי יגרתי וגו׳ (דברים ט-יט). ושנו חכמים במשנה: שכל המקיים נפש אחת מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא (סנהדרין פד-מה) ואומר: מתן בסתר יכפה אף וגו׳ (משלי כא-יד).

מעשה בשתי משפחות של כוהנים שבאו לפני רבן יוחנן בן זכאי,אמרו לו: רבי,בנינו מתים בני שמונה עשרה ובני חמש עשרה ובני שתים עשרה. אמר להן: לא הייתם אלא ממשפחת בני עלי, דכתיב ביה: וכל מרבית ביתך ימותו אנשים (ש״א ב-לג) אמרו לו: רבי,ומה עלינו לעשות? אמר להן: כיון שמגיע בן לפירקו ראו כמה דמיו ותנו צדקה,ויבא מה שכתוב בו-וצדקה תציל ממות (משלי י-ב) ויציל את מי שכתוב בו וכל מרבית ביתך ימותו אנשים. הלכו ועשו כן,והצילו את עצמן מן המיתה: ולא זו בלבד,אלא מי שעושה משפט וצדקה ומקיים נפשות רבות,עליו הכתוב אומר: פדה בשלום נפשי. באותה שעה אמר הקב״ה: מי פדה אתו ממקום שכינתו ופודה את ישראל מבין אומות העולם-מי שעושה צדקה משפט ומוציא. בזמן שישראל עושין משפט וצדקה מה נאמר בהן? ותהי האמת נעדרת (ישעיה נט-טו). אבי שבשמים יהי שמך הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים ותהא לך קורת רוח מישראל עבדיך שאמרתה מי פדה אותי ממקום שכינתי ופודה ומציל את ישראל מבין אומות העולם,והלא אתה פודה ומציל לכל באי העולם ומעשה ידיך שבראתה בעולם שנאמר: פדה אלוקים את ישראל (תהילים כה-כב) בית דוד-מה אתם יושבים או מה אתם מבקשים את ימות המשיח ואת הגאולה כה אמר ה׳ בית דוד דינו לבוקר משפט והצילו גזול מיד עשוק וגו׳ (ירמיה כא-יב).

אמרה דבורה הואיל וקורת רוח מלמעלה וקורת רוח מלמטה-עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג-יח).

רוכבי אתונות צחורות יושבי על מידין והולכי על דרך שיחו (שופטים שם-י). צחורות-אין צחורות אלא לשון נקיות מן הגזל. יושבי על מידין -אילו בני אדם שמעמידין על דינין. דבר אחר: יושבי על מידין-אין מידין אלא דין,שנאמר: להטות מדין דלים (ישעיה י-ב) -מה מדין האמור להלן דין-אף כאן דין: והולכי על דרך שיחו-אילו הסנהדרין,שעליהם העולם נשען. מה אתם יושבים-שיחו בה,אל יהא לכם ממנה בטילה לעולם,שנאמר: שמעו מלכים וגו׳ (שופטים ה-ג).

מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות ה׳ צדקות פרזונו בישראל (שם-יא). מקול מחצצים-אילו האומרים על טמא טמא ועל טהור טהור,על טהור במקומו ועל טמא במקומו,הלכות שבת וחגיגות ומעילות ודיני חצצים באדם: בין משאבים-אינו אלא לשון שאיבה,שנאמר: ותשאב לכל גמליו (בראשית כד-כ) ואומר: ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה (ישעיה יב-ג)-שלומדין ושואבין דברי תורה:

דבר אחר: בין משאבים-מתוך מחלוקתם שואבים דברי תורה ומכעיסות עליהם דברי תורה רבות,לכך נאמר: בין משאבים: שם יתנו צדקות ה׳-חסד גדול עשה הקב״ה שפיזר את ישראל בין אומות העולם. מעשה בהגמון אחד ור׳ יהודה הנשיא שהיו אוכלין ושותין,וכשהטיבו את ליבם אמר לו אותו הגמון לר׳ יהודה הנשיא: אנו רחמנים יותר מכם,כשניתן לכם רשות על אדום להכריתה לא שיירתם בתוכה אלא מעוברת בלבד,שנאמר: כי ששת חודשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום (מ״א יא-טז). שתק ר׳ יהודה הנשיא ולא אמר לו דבר,עמד ויצא לשוק ומסר את הדבר לתלמיד ובא וישב במקומו,אמר לו: אם רצונך יכנס תלמיד אחד ויאמר לנו דבר ונשמח בו. אמר לו: יכנס. נכנס אותו תלמיד ועמד על רגליו ואמר: בעל הבית באיזה מקום יפקיד כליו שכשיבוא בעל הבית יבואו כליו לתוך הבית? אמר את הדבר ושילש שלושה פעמים-עד שהגיע הגמון לגופו של דבר עמד אף הוא ונשא שתי ידיו לשמים ואמר: ברוך המקום ברוך הוא שבחר בכם מכל באי העולם,וקנה אתכם קיניין גמור בנים ועבדים לשמו,וקרא אתכם עם ונחלה וסגולה לשמו. ממאה מקומות נתנה עליכם ואמרנו: אם נהרג שבארץ ישראל,שבצפון שבדרום מי הרג לנו?ואם נהרוג שבצפון ושבדרום ושבבבל ושבעילם ובשאר מדינות מי הרג לנו? והרי הדברים בטלים בלא כלום-בודאי בעל הבית יודע באיזה מקום מפקיד כליו,שכשיבוא בעל הבית לתוך ביתו יביא כליו לתוך הבית: דבר אחר: שם יתנו צדקות ה׳ צדקות פרזונו בישראל-עיר קטנה שבישראל ועמדו ובנו להם בית הכנסת ובית המדרש ושכרו להם את החכם,ושכרו להן מלמדי תינוקות. אף עיר אחרת קרובה לה כיון שראו עמדו,אף הן ובנו בית הכנסת ובית המדרש ושכרו להן מלמדי תינוקות-נמצאו בתי מדרשות רבים בישראל לעולם, שנאמר: אז ירדו לשערים עם ה׳ (שם שופטים ה-יא) ומתוך בתי מדרשות שרבים בישראל לעולם- אשרי מי שמחדש דברי תורה על פיו דומה כמי שמשמיעין אותו מן השמים ואומר לו הקב״ה: בני בית המדרש הגדול שלי-שלך הוא,שנאמר: יבחר אלוקים חדשים (שם-ח) מכאן אמרו,ארבעים אלף מישראל שנתקבצו ויצאו למלחמה ויש ביניהן זוג אחד של תלמידי חכמים דומה שהוא מסרם בידן,שנאמר: מגן אם יראה ורומח: