אליהו רבא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ודבורה אשה נביאה (שופטים ד-ד) וכי מה טיבה של דבורה שהיא שפטה את ישראל ומתנבאת עליהם,הלא פנחס בן אלעזר עומד? מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ,בין גוי ובין ישראל,בין איש ובין אשה,בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשה שעושה-כך רוח הקודש שורה עליו. אמרו,בעלה של דבורה עם הארץ היה,אמרה לו אשתו: בוא ועשה פתילות והולך לבית המקדש שבשילה,מה אם יהא חלקך עם אנשים כשרים ותבוא לחיי העולם הבא-והוא היה עושה פתילות עבות כדי יהא אורן מרובה,לפיכך נקרא שמו לפידות אמרו שלושה שמות יש לו: ברק,לפידות,מיכאל. ברק-שפניו דומין לברק. לפידות-על שם שהוא עושה פתילות והולך לבית המקדש שבשילה.ד״א על שם שאשתו עושה פתילות והיא מתכוונת והיא עושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה. מיכאל-על שום [המלאך]מיכאל,ד״א ע״ש שהוא ממיך את עצמו. הקב״ה בוחן לבות וכליות הוא,אמר לה: דבורה את נתכוונת ועשית פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה-ארבה אותך בישראל וביהודה ובשנים עשר שבטי ישראל. ומי גרם לו ללפידות שיהא מבני אדם כשרים ויבוא לעולם הבא? אמרו-דבורה אשתו. עליה ועל כיוצא בה ועל הדומות לה ועל העושה כמעשיה הוא אומר: חכמת נשים בנתה ביתה וגו' (משלי יד פס׳ א) כיוצא בדבר אתה אומר,איזבל בת אתבעל מלך צידונין אשת אחאב בן עומרי אמרה משנה ראשונה שנכנסה: למדו דרכי עבודה זרה-ועל ידה מכר עצמו לעבודה זרה ,שנאמר: רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה׳ (מ״א כא פס׳ כה) ובשביל מעשיה ומעשי בעלה אבדו מן העולם הזה ומן העולם הבא ואבדו בניהם עמהם. משל למלך בשר ודם שהביא לו עבדו מנחה שבעים כדי שמן,וכיון ששמע ממנו דברים יתירים-טרף אותם לפניו. ומי גרם לאחאב שיאבד מן העוה״ז ומן העוה״ב ואבדו בניו עמו? אמרו-איזבל אשתו. עליה ועל כיוצא בה ועל הדומות לה ועל העושות כמעשיה הוא אומר,ואולת בידיה תהרסנו (משלי שם) עליהן הוא אומר: ועוד מעט ואין רשע (תהילים לז-י)ראיתי רשע עריץ וגו׳ ויעבור והנה איננו וגו׳ (שם שם לה-לו) צופה רשע וגו׳ (שם-לב) ואחריו מה הוא אומר? ה׳ ישחק לו (שם-יג) פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני חכמים,אמרתי להם: רבותיי,מה נשתנה עמרי שר צבא מלך ישראל,שכל שהיו לפניו לא הושיבו מלך בן מלך עד שבא עמרי וישבו לו שלושה מלכים על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להן: רבותיי,שכרו-שיתר עיר גדולה שבישראל. שהיתה בדעתו שכשם שירושלים למלכי יהודה כך שומרון למלכי ישראל ,שנאמר: ויקן את ההר שומרון וגו׳ (מ״א טז פס׳ כד) ואומר: בן אדם שתים נשים וגו׳ ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה (יחזקאל כג פס׳ ב,ד) שכרו שיתר עיר גדולה שבישראל,לפיכך ישבו לו שלושה מלכים על כסאו. אמרו על עמרי,לא היה עשיר גדול בעולם כאחאב מלך ישראל,מאתים ושלושים ושניים מלכים עבדו אותו-ואין צריך לומר לבית השן שבנה. וכיון ששמעו ממנו הבריות-מרדו בו. שלח והביא בן כל אחד ואחד והושיבן בירושלים ובשומרון. אמרו,כל אותן עובדי עבודה זרה היו,וכיון שבאו בירושלים ובשומרון-היו יראי שמים. ברוך המקום ברוך הוא שאין לפניו משוא פנים.שכרן שהיו יראי שמים לאמיתן-באתה להן תשועה גדולה לישראל על ידן ,שנאמר: והנה נביא אחד נגש אל מלך ישראל וגו׳ ויאמר אחאב במי? ויאמר: בנערי שרי המדינות וגו׳ ויפקד שרי המדינות וגו׳ (מ״א כ פס׳ יג-טו) ומישע מלך מואב היה נוקד והשיב למלך ישראל (מ״ב ג פס׳ ד) וכיון שמת אחאב,פשע מלך מואב במלך ישראל. נתקבצו ועלו עליו שלושה מלכים: מלך ישראל,ומלך אדום,ויהושפט מלך יהודה. וכיון שראם-לקח בנו בכורו והעלהו עולה לגבי מזבח. אמר לפניו: ריבון העולמים,אברהם העלה את בנו לגבי מזבח ולא שחטו,אני אשחט את בני ואעלהו עולה כליל לפניך,שכל שתאמר אליי אעשה ,שנאמר: ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך וגו׳ (שם שם-כז). אותה שעה ירדו ישראל ממדרגה עליונה למדרגה תחתונה ,שנאמר: ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וגו׳ (שם) וכיון שמת אחאב היו נערי שרי המדינות כל אחד ואחד נפטר והלך לביתו: ברוך המקום ברוך הוא שמשלם לבני אדם איש כדרכיו,וכל אחד ואחד איש כמעשיו ומקיים עליהם במידה שאדם מודד בה-מודדין לו. לכך נאמר בתורה: ודבורה אישה נביאה וגו׳ והיא יושבת תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית אל וגו׳ (שופטים ד פס׳ ד-ה). אמרו,לא היו תלמידי חכמים בישראל,אלא כמלא חצי דקל בלבד.לכך נאמר: והיא יושבת תחת תומר-ואמרו לא היו אלא תלמידי חכמים. דבר אחר: והיא יושבת וגו׳ כשם שאין דרכה של אשה שתתיחד בתוך הבית-כך דבורה הולכת ויושבת תחת דקל ומלמדת תורה ברבים.לכך נאמר: והיא יושבת וגו׳ בין הרמה ובין בית אל. ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי ותאמר הלא צוה וגו׳. מה תלמוד לומר הלא צוה? אלא כך אמרה לו: לא כך כתוב בתורה-ודרשו השופטים היטב? (דברים יט-יח) ומה ענין שלאחריו? כי תצא למלחמה (שם כ פס׳ א) וכי מה טיבה של דבורה אצל ברק וברק אצל דבורה,והלא דבורה במקומה וברק במקומו? אלא אמרו,ברק שימש את הזקנים בחייו של יהושע ושימשן לאחר מיתתו-לפיכך הביאוהו ונתנוהו אצל דבורה. באותה שעה הראוה לדבורה במה הקב״ה מושיע את ישראל מבין האומות-בבני אדם שהם משכימין ומשחרין ומעריבין לבית הכנסת או לבית המדרש ועסוקין בדברי תורה בכל יום תמיד-בהן או בשמשיהן: ומה נשתנו זבולון ונפתלי מכל השבטים כולם שבאתה תשועה גדולה לישראל על ידיהן?אמרו,נפתלי-שימש את יעקב אבינו ומצא הימנו קורת רוח. זבולון-ששימש את יששכר ועשה לו אכסנייה: ועל שבטח ברק באלוקי ישראל והאמין בנביאותה של דבורה,חלקו לו בשירה עמה, שנאמר: ותשר דבורה וברק בן אבינועם (שם ה פס׳ א) ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי וגו׳ ותאמר הלוך אלך עמך וגו׳ (שם ד פס׳ ח וט׳). ומה נשתנת אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה? אמרו,אשה כשרה הייתה,ועושה רצון בעלה הייתה. מכאן אמרו: אין אשה כשרה אלא העושה רצון בעלה: פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול בירושלים לפני חכמים, אמרתי להן: רבותיי,עפר אני תחת כפות רגליכם אומר לפניכם דבר אחד? אמרו לי: אמור אמרתי: אבי שבשמים יהי שמך הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים ותהיה לך קורת רוח מישראל עבדיך בכל מקומות מושבותיהם.שכל הטובות והנחמות שאמרתה להן לישראל עבדיך לא אמרתה להן אלא בחכמה בבינה ובדעת ובהשכל ,שנאמר: ויאמר ה׳ אלוקים לא טוב היות האדם לבדו וגו׳ (בראשית ב פס׳ יח) עזר כנגדו, עזר להעמידו על רגליו ועזר להאיר את עיניו. אמרו לי: תן טעם לדבריך. אמרתי להן: אני נותן. אמרתי להן רבותיי, חיטים ושעורין עד שלא נעשו עד שלא נטחנו בריחיים-כלום הן אלא עצים? אמרו לי: הן אמרתי להן: נתנן אדם לאשה את החיטים ושעורין לאחר שתיקנן עשאן וריקדן וטחנן בריחיים-והוציאה מהן את הפת. פת יפה או בשר שמן או חלב שמן או כל אכילות טובות שבעולם? אמרו לי: פת יפה יותר מבשר שמן ומחלב שמן ומכל אכילות טובות שבעולם. אמרתי להן: פשתן כלום הם אלא עשבים? אמרו לי: הן אמרתי להן: נתנו אדם לאשה-וארגה ממנו בגד. ולא עוד אלא שמוציא ממנה פרייה ורבייה לעולם. ועוד כדי שלא ינאף ממקום למקום. *אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה,ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת המטה, ועושה בצמר. (*במקור כתוב אלו ארבעה דברים שהאשה עושה לבעלה ולא כתוב מה ודליתי מתוך משנת כתובות ה-ה.ועוד בהמשך כתוב-כבר נותן לחם לאכילה והלא לבהמה ולחיה ולעוף נותנין ואין המשך.בהערות שם נכתב שחסרה שורה וחצי-המשכתי מעוד אמרתי בפניהם דבר וגו׳) עוד אמרתי בפניהם דבר: רבותיי עתיד הקב״ה לישב בבית המדרש הגדול וצדיקי עולם יושבין לפניו,ואומר להן: בניי,אתם בשר ודם,בניי אתם.נשא אדם אשה טובה ומיופה שמח בה ומשתוקק בה. שינה יופיה לבקש לישא עליה אשה אחרת.אבל אין אתם כן,אתם לי מתחילה לעולם ולעולמי עולמים ,שנאמר: ויאמר ה׳ אליי עוד לך אהב אשה וגו׳ (הושע ג פס׳ א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה וגו׳ (ירמיה ג פס׳ א).וכי ריעין הן לך או ממש יש בהן לשום אלוקות (בתמיהה) ,לכך נאמר: ואת זנית רעים רבים וגו׳ (שם).

ברוך המקום ברוך הוא שהוא מעביר עונותיהן של ישראל, ואינו משמר קנאה ונקמה עליהן בכל מקומות מושבותיהן, ודברי תורה לא מנע מהן, ועונותיהן ראשונים ראשונים מעביר מנגד פניו ,שנאמר: כה אמר ה׳ אם ימדו שמים מלמעלה וגו׳ (ירמיה לא פס׳ לו) אם ימשו החוקים האלה וגו׳ (שם שם-לה) והייסורים ממרקין עונותיהן ואין מעשיו כמעשיכם,תלמוד לומר ולאשר אמר ברוך מבנים אשר וגו׳ (דברים לג פס׳ כד). אמרו על בנותיו של אשר שהזקינה כבתולה שאין לה דמים ,לכך נאמר: ברזל ונחושת מנעלך וגו׳ שם שם-כה) ואומר: אין כאל ישורון (שם-כו). אשרי אדם שלא בא לידי עבירה ולידי עון וחטא ולא יצא ממנו שכבת זרע חנם ויש בו דברי תורה לאמיתן,-ואפילו ישראל הוא ראוי לעלות עולה על גבי המזבח ,שנאמר: וישלח את נערי בני ישראל (שמות כד פס׳ ה) אבל עשה את עצמו עצל מן העבירה ולא עושה,מזומן לקבל שכינה המלאכי שרת ,שנאמר: ואל אצילי בני ישראל וגו׳ (שם שם-יא).

סליק פירקא