אליהו זוטא כה
<< · אליהו זוטא · כה · >>
אמר להם רבי אליעזר לתלמידיו: בניי, יודעים אתם בשבחו של אברהם אבינו?
מיד אמרו לו תלמידיו: יהי רצון שתודיע לנו.
מיד פתח רבי אליעזר ואמר כתיב: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם (מיכה ז; כ). זהו שנאמר ברוח הקודש על ידי דוד מלך ישראל, והיה כעץ שתול על פלגי מים (תהילים א; ג).
כנגד מי אמר דוד המקרא הזה?
לא אמרו אלא כנגד אברהם אבינו, שאנשי דורו שהוא דור הפלגה לא היו יודעים שמו של הקב״ה. ואשור היה יודע שמו של הקב״ה אבל לא היה מוחה בבני דור הפלגה, מפני שהיה יודע אשור שלעתיד יצא מזרעו סנחריב מלך אשור שהוא בעצמו יהיה מחרף ומגדף כלפי מעלה. ואם היה אשור מוחה בהם, היו אומרים לו: והלא זרעו של אותו האיש יהא מרגיז לפני הקב״ה והוא מוכיח אותנו?
אבל כיון שנולד אברהם היה אברהם מודיע לכל הבריות שמו של הקב״ה והקנה אותו שמים וארץ, שנאמר: ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה׳ א׳ל עליון קונה שמים וארץ (בראשית יד; כב). באותה שעה נישק הקב״ה את שתי ידיו של אברהם ואמר לו: עד עכשיו לא קראני שום אדם אדון א׳ל עליון, אלא אתה מה שאמרת הרימותי ידי אל ה׳ א׳ל עליון קונה שמים וארץ.
וכיון שנולד אברהם - נתברך שמו של הקב״ה בפי כל הבריות, וגם אברהם נתברך, שנאמר: ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לא׳ל עליון ויברכהו ויאמר ברוך אברם לא׳ל עליון קונה שמים וארץ וברוך א׳ל עליון אשר מיגן צריך בידך (שם שם; יח-כ).
וכיון שנולד אברהם - נתגלגלו רחמיו של הקב״ה על הכל, שנאמר: חנון ורחום ה׳ (תהילים קיא; ד).
וכיון שנולד אברהם - נהדר הקב״ה בפי כל בריותיו, שנאמר: חסדי ה׳ כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו (איכה ג; כב).
כיון שנולד אברהם ועסק במצות מילה - נשבע לו הקב״ה שבזכות המילה הוא מציל את ישראל מדינה של גיהנום, שנאמר: גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו (זכריה ט; יא).
ואין בור אלא הגיהנום, שנאמר: יורדי אל אבני בור כפגר מובס (ישעיהו יד; יט). לכך נאמר: והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח.
דרש ר׳ יוסי ואמר: אמשול לך משל למה הדבר דומה - לאדם שהיה מהלך בבקעה בארץ ציה שאין בה מים, והיתה נפשו מתחלחלת עליו בצמא. ומצא אילן אחד ומעיין אחד תחתיו ופירותיו מתוקים וצלו נאה. ושתה ממימיו וישב בצילו ואכל מפירותיו וחזרה נפשו עליו. ובשעת פטירתו ממנו להלוך, אמר לו: אילן אילן במה אברכך?
אם אומר לך יהי מעיינותיך תחתיך - כבר מעיינותיך תחתיך.
ואם אומר לך יהי פירותיך מתוקים - כבר פירותיך מתוקים.
ואם אומר לך יהי צילך נאה - כבר צילך נאה.
אלא, יהי רצון שכל נטיעותיך שנוטעים ממך יהיו כמותך.
וכן אמר הקב״ה לאברהם: אברהם במה אברכך?
אם אומר לך תודיעני - כבר הודעתני.
ואם אומר לך תמליכני - כבר המלכתני.
אלא, יהי רצון שכל צאצאי מעיך יהיו כמותך. לכך נאמר: והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח.
דבר אחר: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם רבי אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי אומר: יתברך שמו הגדול של מלך מלכי המלכים הקב״ה שהוא מחבב את ישראל יותר ממלאכי השרת. שאין מלאכי השרת אומרים שירה לפניו למעלה עד שאומרים ישראל שירה תחילה למטה, שנאמר: ברן יחד כוכבי בוקר (איוב לח; ז). ואחר כך ויריעו כל בני אלוקים (שם). וכיון שמגיע ראש השנה אומרים מלאכי השרת לפני הקב״ה: רבש״ע, מפני מה אתה עושה חסד עם אומה זו ואתה נושא להם פנים כמו אדם שעושה חסד עם חבירו ונושא לו פנים?
ואומר להם הקב״ה: בזכות חסד אברהם אביהם אני נושא להם פנים ואני עושה עמהם חסד.
ואומרים המלאכים לפניו: למה אתה נושא להם פנים בשביל אברהם אביהם?
ואמר להם הקב״ה: בשעה שנתן לו תרח אביו הרבה אלוקות ואמר לו לאברהם לך ומכור אותם בשוק. הלך אברהם ושבר אותם והיה מבטל לכל עבודת אלילים שבשוק מן העולם וקידש את שמי בעולם.
אמרו עליו על אברהם אבינו שבשעה שנתן לו אביו מלא קופות של אלהות למכור אותם בשוק בא אדם אחד אל אברהם בשוק ואמר לו: "אברהם, יש לך אלוה אחד למכור?" ואמר לו אברהם: "איזה אלוה אתה רוצה ליקח?" ואמר לו לאברהם: "אני הוא גבור, תן לי אלוה גבור כמותי". ונטל אברהם פסל אחד שהיה עומד למעלה מכולם ואמר לו: "טול לך את זה". ואמר לו לאברהם: "וכי אלוה זה הוא גבור כמותי?" ואמר לו: "ריקה! עדיין אין אתה יודע משפט אלוהות, ועכשיו מה אתה מבקש מהם?" ואמר לו אברהם: "והלא שוטה שבעולם אתה! אלמלא לא היה אלוה זה גבור מכולם לא היה יושב למעלה מכולם. אבל אינו רוצה לדבר איתך כלום עד שתיתן לי את הדמים". מיד נתן לאברהם את הדמים ונטל לו את אותו האלוה. בשעת פטירתו להלוך אמר לו אברהם: "בן כמה שנים אתה?" ואמר לו: "בן שבעים שנה אני". ואמר לו אברהם: "אלוה זה שקנית, אתה משתחוה לו, או הוא משתחוה לך?" אמר: "אני משתחוה לו". ואמר לו אברהם: "והלא אתה גדול מאלוהיך שאתה נבראת מן שבעים שנה, והאיך תשתחוה לאלוה זה שנעשה היום בקורנס?" מיד החזיר והשליך לאיתו אלוה לתוך קופתו של אברהם וחזר ונטל מאברהם את דמיו והלך לו.
ואחר כך באת אשה אחת אלמנה ואומרת לו לאברהם: "אשה עניה אלמנה אני, תן לי אלוה עני כמותי". מיד נטל אברהם פסל אחד שהיה יושב למטה מכולם ואמר לה אברהם לאותה אשה: "בעניותך, טלי לך את אלוה זה". ואמרה לו לאברהם: "אלוה זה קשה הוא ואין אני יכולה לעמוד לפניו". ואמר לה אברהם: "והלא שוטית שבעולם את! אלמלא לאו שפל הוא מכולם, לא היה יושב למטה תחת כולם, ואין הוא רוצה לזוז ממקומו עד שתיתן לי את הדמים". מיד נתנה הדמים ונטלה את הפסל. בשעת פטירתה להלוך אמר לה אברהם: "בת כמה שנים את?" ואמרה לו: "בת שנים הרבה אני" ואמר לה אברהם: "תיפח נפשה דההיא אתתה! את שנבראת משנים הרבה האיך תשתחוה לאלוה זה שעשה אותו אבא אתמול בקורנס?" מיד החזירה לאותו אלוה לתוך קופתו של אברהם וחזרה ונטלה מן אברהם את דמיה והולכת לה. באותה שעה נטל אברהם את כל האלוהות והביא אותן אצל תרח אביו ואמרו לו שאר בניו לאביהם תרח אברהם זה אינו יכול למכור אלוהות בוא ונעשה אותו כומר.
אמר להם אברהם: מה מלאכתו של כומר?
אמרו לו: מכבד לפניהם ונותן לפניהם אכילה ושתיה.
מיד נתן אברהם לפניהם אכילה ושתיה ואמר להם: קחו ואכלו וטלו ושתו למען שתיטיבו לבני אדם בשביל שנתתי לפניכם אכילה ושתיה.
ולא היה בהם אחד שהיה נוטל כלום לאכול ולשתות, מיד פתח אברהם ואמר: פה להם ולא ידבר עינים להם ולא יראו אוזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם (תהילים קטו ה-ט).
מה עשה אברהם?
נטל את המקל והיה משבר את כולן והשליך אותן אל תוך מדורת האש ובא וישב עליהן. (פ׳ סמוך להם אצל המדורה כדי לראות את שריפתן).
בתוך כך בא נמרוד ומצא לאברהם שעשה כך ואמר לו: הכי אתה אברהם בן תרח?
אמר לו אברהם: הן.
אמר לו: וכי אין אתה יודע שאני הוא אדון של כל המעשים, והחמה והלבנה והכוכבים והמזלות ובני האדם מלפני יוצאין כולם. ואתה למה אבדת את יראתי?
באותה שעה נתן הקב״ה בינה לאברהם, ואמר לו אברהם לנמרוד: אדוני המלך אדוני המלך עדיין לא הייתי יודע רצונך, אומר לפניך דבר אחד לגדולתך.
אמר לו: אמור.
אמר לו: מנהגו של עולם כך הוא ועד עכשיו היתה החמה יוצאת ממזרח ושוקעת במערב למחר תהא מצוה את החמה שתצא ממערב ותשקע במזרח. ואז אני מעיד בך שאדון על כל המעשים אתה.
ואם אתה אדון העולם כמו שאמרת בודאי כל הנסתרות הם גלויות לך, אם כן אמור לי מה בלבי ומה אני עתיד לעשות.
באותה שעה הניח אותו רשע נמרוד ידו על זקנו והיה מתמה בלבו.
אמר לו אברהם: אל תתמה בלבך כי לא אדון העולם אתה בנו של כוש אתה, ואם אדון העולם אתה מדוע לא הצלת את אביך מן המיתה? אלא כשם שלא הצלת את אביך מן המיתה כך אתה לא תוכל להינצל מן המיתה.
מיד קרא נמרוד לתרח אביו ואמר לו: מה תהא משפטו של אברהם בנך זה ששרף א-לקות שלי?
אמר לו: אין משפטו אלא שריפה.
מיד לקח נמרוד את אברהם וחבשו בבית האסורים, והוציאו להשליכו לכבשן האש. מיד כפתוהו ועקדוהו לאברהם והניחוהו על גב האבן והקיפו עצים מד׳ רוחותיו חמש אמות לכל צד. וגובהן של עצים חמש אמות ועד אותה שעה לא הכיר תרח את בוראו. מיד באו שכניו ובני עירו וטפחו לו על ראשו ואמרו לו: בושה גדולה וכלימה אותו בן שהיית אומר עליו שהוא יורש העולם הזה והעולם הבא. מיד נתגלגלו רחמיו של הקב״ה וירד בעצמו להצילו.
אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה: רבש״ע מה מצאת באדם הראשון שהשפלת דעתך עמו לעשות לו חופה בגן עדן ולבסוף היה עובר על כל מצותיך, עכשיו תשפיל גם כן את דעתך עם אברהם ותרד להציל אותו שמא לסוף יעבור גם הוא על כל מצותיך כמו שעשה אדם הראשון.
מיד השיב הקב״ה ואמר להם: תשובתכם בצידכם. מה אעשה לבשר ודם ששרוי במקום טומאה ויצר הרע שולט בו. והלא אתם יושבים במקום טהרה ואין יצר הרע שולט בכם. אם אתם יורדים לארץ למקום טומאה למקום שיצא הרע שולט שם אתם תהיו חוטאים כמותו. צאו וראו מה עשו מכם עזא ועזא-ל שירדו לארץ וחמדו בנות האדם והחטיאו אותם ולימדו אותם כשפים שמורידין בהם חמה ולבנה מעשי ידי ומסרו להם. אבל אברהם זה קידש שמי בעולם ועומד לקדש את שמי בעולם, מיד ירד הקב״ה בעצמו והציל את אברהם אבינו מכבשן האש.