איסור והיתר לרבנו ירוחם/סד
דין בישולי גוים בפ' א"מ (שם) כל דבר שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי גוים כגון פירות האילן שנאכלין כמות שהן חיין ופירות הארץ כגון חטים ושעורים וקטנית כשיודע שלא עירב בהן הגוי חומץ כדי להסיר קליפתן כדאמ' (שם ע"א) מפקי צני צני לשוקא דנהרדע' וכ"פ המיימוני ומרפ"א בלשון ב' כל שאינו עולה על שלחן מלכים אין בהם משום בש"ג ולא תמצא דבר שיאסר רק בשר ודגים גדולים וביצים וכ"פ ר' משה וסמ"ג ומסקנא דשמעתין לא מבעיא דהתחלת הבישול או גמרו ביד ישראל אלא אפי' כולו בידי גוי וישראל חיתה בגחלים להרבות החום מותר ובמימון כ' דג שמלחו גוי מותר ומלוח כרותח אינה בגזירה זו וכן קליות ש"ג.
ביצה שצלאה גוי אסורה כר' יוחנן (שם) אבל דג מליח שצלאה גוי פסקו ר' אלפס וסמ"ג כחזקיה ובר קפרא דשרו וגוי דחריך רישא או רגלים אר"י דשרי דלא מכוין לבשל אלא לאעבורי שערא ביצה שצלאה גוי ולא הכשיר ישראל את האש בקיסם אסורה סמ"ג.
לוקח אדם ביצים מן הגוי כי רוב ביצים הנמצאים אצלו של עוף טהור הם ואע"פ שאין סומכים על סי' ביצים כדאמר' בפ א"ט (דס"ד) מ"מ אין מצוי עתה ביצי עוף טמא אין לוקחין ביצים טרופות בקערה דילמא ישראל מכר ביצים אסורות ושברם כדי שלא יקנה מהם ישראל אחר ומה"ט כ' בס"מ אין מוכרין ביצים אסורות לגוי אפי' טרופות אלא א"כ יאכלם בפנינו או יבשלם דילמא יתנם בפת.
פת של גוים שיש בו ביצים מותר לאכול למי שאוכל מפת של גוים אע"פ שנילוש בביצים דרוב הביצים היו שלימות ואין לחוש שמא היה בהם דם דרוב ביצים אין בהם דם גם אין כאן מקום בישולי גוים דקימחא עיקר כי הביצים נאפו בתערובת העיסה ומברכים עליה ברכת המוציא וברה"מ כדאמרי' בביצה גבי כסא דהרסנא. אבל פשטיד"א של גוים אסור דעדין שומן הדגים ניכר ואין קמחא עיקר.