אינטלגנציה לשבת ש

שבעים ושנים החכמים תרגמו אותו בשבעים ושנים ימים. על מה ועל מי מדובר?

מדובר על "תרגום השבעים" בו תרגמו את התנ"ך ליוונית. הדבר נעשה בפקודת המלך תלמי השני - פילאדלפוס מלך מצרים (246-285) לפנה"ס, עבור יהודי אלכסנדרייה. האגדה מספרת (נמצא גם בתלמוד) שתלמי כינס 72 זקנים והכניסם ל-72 חדרים נפרדים, ואמר: "תרגמו את התנ"ך ליוונית", נעשה נס וכתבו כולם את אותה תורת משה ובדיוק. תרגום השבעים נכתב מאחר והתרבות היוונית חלחלה לרבדים רבים בעם ישראל, שדברו רק יוונית, בייחוד החל מהמאה השלישית לפנה"ס. במרבית הפאפירוסים (ה"נייר" של אותה תקופה) שנמצאו מהתקופה הזו, השפה היוונית היא הדומיננטית. בראשונה ראו חז"ל את תרגום השבעים בעין יפה, אולם לאחר שהנוצרים אימצו אותו להם ושינו נוסחאות בכדי לבסס את פירושיהם של נבואות משיחיות מסוימות, השתררה בחז"ל עמדה שלילית כלפי התרגום, עד כדי כך שאמרו: "...שהיום בו תורגמה התורה ליוונית הוא כיום שנעשה בו העגל, שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צרכה..." (מס' סופרים פרק א', הלכה ז'). לאחר מכן נעשו תרגומים חדשים נאמנים יותר למקור ע"י עקילס הגר וסומכוס.

שלושת החוקים שגילה סייעו בידי ניוטון לגלות את חוקי הגראוויטציה. במי מדובר?

מדובר ביוהאנס קפלר (1630-1571) ממיסדי האסטרונומיה החדישה. נולד בדרום גרמניה ולמד באוניברסיטת טיובינגן. אח"כ עסק באסטרונומיה באוניברסיטת גראץ שבאוסטריה (הסתמך על האסטרונום הפולני קופרניקוס), ושם נתמנה לפרופסור למתמטיקה והתידד עם האסטרונום הדני – טיכו בראהא. כעבור 4 שנים פוטר ממשרתו לאחר שהתברר שהוא פרוטסטנטי, בעקבות כך הזמינו טיכו בראהא (שהיה המתמטיקאי הרשמי של הקיסר רודולף השני שישב בפראג) לפראג ושימש כעוזרו במצפה הכוכבים. ב-1601 נפטר טיכו וקפלר התמנה ליורשו. קפלר גילה 3 חוקים הקרויים על שמו שהסתמכו על הנתונים של טיכו בראהא ואלו הם: 1.כוכבי הלכת סובבים את השמש במסלול אליפטי. 2.מהירותו של כוכב הלכת גדולה יותר כשהוא קרוב לשמש. 3.מצא את הקשר בין מרחקו הממוצע של כוכב הלכת מהשמש ובין זמן תנועתו סביב השמש. חוקים אלו סייעו אח"כ לניוטון, לגלות את חוקי הגראוויטציה.

שם הליקר המובחר והנודע הוא "בנדיקטין". על שם מי ?

ע"ש הנזיר בנדיקטוס (נולד בערך 480 לסה"נ), איש נורצ'ה שבאיטליה, שקבע כללים נוקשים ביותר של צניעות והסתפקות במועט והתמסרות מוחלטת לעבודת האלוהים. האגדות מספרות שנזירים שהתקשו לקבל את אורח חייו הסגפני ניסו להרעילו באמצעות רעל ששמו בספל השתייה שלו, אולם אחרי שברך, נפלה הכוס מידו ותוכנה נשפך וכך ניצלו חייו. המיוחד בגישתו היה שלתפיסתו אלוהים מעריך עבודת כפיים לא פחות מתפילה וסיגופים ולכן נוהגים נזירים בנדיקטיניים לעבד בעצמם שדות וכרמים הסמוכים למנזרים. במרוצת הזמן זכו כרמיהם לתהילה, בזכות תנובתם הטובה, הליקר המובחר והנודע שיוצר בידי נזירים בנדיקטיניים בנורמאנדיה שבצרפת במאה ה-16 שומר על שמו - "בנדיקטין", עד היום.

שמו האמיתי היה שמואל יוסף צ'אצ'קס אולם הוא היסב את שמו כשם דומה של אחד מספריו. על מי מדובר ועל איזה ספר מדובר ?

מדובר על הסופר שמואל יוסף עגנון (1970-1888(, נולד בבוצ'אץ שבגאליציה, והיה מגדולי הסופרים בספרות העברית המודרנית והסופר העברי הראשון שזכה בפרס נובל לספרות. הוא ידוע גם בשם ש"י עגנון. מגיל 15 פירסם את שירו הראשון ביידיש ומאז לא חדל לכתוב בעברית ובגרמנית. עגנון חי תקופה מסוימת בגרמניה ואח"כ עלה לארץ והשתקע בירושלים, אז הסב את שמו מצ'אצ'קס לעגנון ע"ש סיפורו: "עגונות". עגנון כתב בין השאר את "הכנסת כלה", "סיפור פשוט", "אורח נטה ללון", "תמול שלשום" והרומן האחרון שלו היה "שירה". רוב יצירותיו עוסקות בין ישן לחדש וקשה להבחין בהם בין מציאות לדמיון. בשנת 1966 הוענק לו פרס נובל לספרות שחולק בינו לבין המשוררת נילי זק"ש.

שמו הוא: "הוא הגדול". ושמו גם מזוהה עם החוקה של ארצו. למי הכוונה?

מדובר על חמורבי מלך בבל, שפירוש שמו הוא: "הוא הגדול" הוא מלך בשנים 1728 – 1686 לפנה"ס. חמורבי היה השישי בשושלת מלכי האמוריים בתקופה זו. ישנם חוקרים שנטו לזהותו כאמרפל מלך שינער (בראשית י"ד, פסוק א'), אולם אין לכך בסיס עובדתי. הוא מלך תחילה בעיר בבל, אולם אט אט השתלט על שטחים גדולים של עיראק ואירן של ימנו. הוא כינה את עצמו "מלך ארץ האמוריים" או "מלך על כל ארבעה חלקי תבל". חמורבי ארגן את ממלכתו באופן מסודר עם ניהול, ארגון וחוקים. בימי מלכותו נעשתה בבל למרכז החוכמה והמדע ושיגשגה בה הספרות בלשון אכאדית. חמורבי העלה את האל "מרדוך" לדרגת אל עליון בכל ממלכתו. במיוחד התפרסמו "חוקי חמורבי" ושנמצאו חקוקים בכתב יתדות באבן שגובהה 2.15 מטר שנחשפה בחפירות בעיר שושן בשנת 1901. חוקי חמורבי כוללים: סדרי דיון בבית משפט, דיני קנין אזרחי, רכוש, מקרקעין, מסחר, סדרי צבא, דיני משפחה ואישות, חוק פלילי ועוד. מצבת חמורבי, עשויה אבן דיוריט, נמצאת כיום במוזיאון הלובר שבפאריס, בתבליט נראה המלך עומד לפני אל השמש ומקבל ממנו את החוקים.

שמו הנוצרי היה דיאגו פירס וואילו שמו העברי היה מלך. במי מדובר?

מדובר בשלמה מולכו (1500-1532) מקובל ומשיח שקר, שחי בליסבון בתקופת האנוסים. בגיל 25 פגש את דוד הראובני ובהשפעתו נימול ושינה את שמו הנוצרי מדיאגו פירס לשלמה מולכו (מלשון "מלך") ואז גם נאלץ להימלט מארץ לארץ. הוא עבר בדרכו במספר ארצות באירופה והטיף לגאולה העומדת לבוא בכל רגע. דרשותיו משכו מאמינים רבים ובניהם אף נוצרים. אז החל לראות את עצמו כמשיח וישב 30 יום על גשר הטיבר ליד ארמונו של האפיפיור ברומא כשהוא לבוש כקבצן בין העניים והחולים ומבלי לאכול יין ובשר, וזאת בכדי לקיים את דברי האגדה התלמודית שהמשיח יסבול סבל רב. מולכו רכש את אמונו של האפיפיור קלמנטיוס השביעי, לאחר שאכן נתקיימו נבואותיו בדבר מבול על רומא בשנת 1530, ורעידת אדמה בפורטוגל בינואר 1531 . כתוצאה מכך התערב האפיפיור ומולכו ניצל ממוות שנגזר עליו בהיותו אנוס ששב ליהדות. בסופו של דבר הוא נתפס בידי שליחי הקיסר קארל החמישי, נשפט והועלה על המוקד.

שש נשים היו לו, חלקן נערפו. במי מדובר?

הכוונה להנרי השמיני (1491 – 1547) מלך אנגליה. עלה לשלטון בעודו צעיר ויפה (כבן 18) זכה לחינוך מעולה, ידע לשיר ולנגן, פרש מיומן ורובה קשת מצטיין. נשא לאשה את אלמנת אחיו, הספרדייה – קאתרין מאראגון, כל ילדיהם מתו בינקותם חוץ ממרי שעתידה להיות מלכה. הנרי רצה בבן שירש אותו ולכן רצה להפטר מקאתרין אולם האפיפיור התנגד לביטול נישואיהם ולכן העביר הנרי השמיני בפרלמנט חוקים חדשים ובהם ניתוק הכנסייה באנגליה מתלותה באפיפיור ובכנסייה הקאתולית והעמדת המלך בראש הכנסייה. כל מי שהתנגד לחוקים אלו הוצא להורג. אח"כ נשא לאישה את אן בולין שילדה לו את אליזבת. הוא הוציא אותה להורג בטענה שאינה נאמנה לו, ונשא את ג'יין סימור- שמתה בלידתה בן, שאח"כ היה למלך אנגליה – אדוארד השישי. קרומוול שהיה יועצו יעץ לו לשאת לאישה את אן מקליבס הגרמניה, הנרי הוציא להורג את יועצו קרומוול וגירש את אן מקליבס ונשא את קאתרין הווארד, אך גם אותה האשים בבגידה וציווה לכרות את ראשה. ב- 1543 נשא הנרי את אשתו השישית והאחרונה- קאתרין פאר. למרות עריצותו היה הנרי מקובל על בני עמו. הוא חיזק את אנגליה ואת צייה ומשל בה ביד חזקה.