אינטלגנציה לשבת כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כינה את "האי" – "המושיע" ואת ילידיו "אינדיאנים". מי האיש ועל מה מדובר?[עריכה]

מדובר כמובן על קולומבוס כריסטופר (1506-1451), הגדול במגלי הארצות בכל הזמנים. קולומבוס היה איטלקי, נולד בג'נובה כבנו של אורג עני, אח"כ התיישב בליסבון אשר בפורטוגל והחל עושה מסעות בים התיכון ובאירופה. לאחר ששמע מהמתימטיקאי האיטלקי טוסקאני – שכדור הארץ עגול הבין שניתן להגיע להודו – גם ע"י הפלגה מערבה. קולומבוס פנה בסיוע למלך פורטוגל – אך פניו הושבו ריקם ואז פנה אל פרדינאנד ואיזאבלה מלכי ספרד והם הסכימו לעזור. בשנת 1492 – יצא קולומבוס בראש 88 אנשים בשלש אוניות "סאנטה מאריה" , "פינטה" ו- "ניניה" למסע ההיסטורי. לאחר כ- 3 חודשים, הם גילו בים ענף נושא תותים שנגרף עם הגלים ואכן למחרת גילו יבשה, היה זה אי קטן באיי באהאמה. קולומבוס הכריז עליו ריבונות ספרדית וכינה את האי "סאן סאלוואדור" – שפירושו "המושיע" - כינויו של ישו. לילידים שקבלוהו בידידות רבה קרא "אידיאנים" – כלומר "הודים", מאחר שחשב שהאי סמוך לחופה של הודו. (ולכן תושבי איי הבאהמה נקראים –ווסט אינדיאנס, עד היום). אח"כ הוא גילה גם את קובה, האיטי ובמסע השני את ג'מייקה ופוארטו ריקו. אח"כ חזר למסע שלישי לאותו אזור. לאחר מסעו הראשון התקבל קולומבוס בספרד בכבוד מלכים. אולם אח"כ נשכח מלב כל.


כיתת את נחש הנחושת. במי מדובר?[עריכה]

מדובר במלך חזקיה בן אחז (קרוי גם חזקיהו או יחיזקיהו). מלך על יהודה 29 שנה ועשה הטוב בעיני ה', הוא הסיר את הבמות וכרת את האשרה. חזקיהו אף כיתת את נחש הנחושת שעשה משה במדבר ושנשמר עד ימיו בבית המקדש ובני ישראל היו מקטרים לו. חזקיה וסיעתו גם כתבו את ספר ישעיהו, את שיר השירים וקהלת. הוא אף תיקן את חומת ירושלים, חיזק את ביצוריה וחפר את מנהרת הגיחון מבריכת השילוח עד למעיין הגיחון. סנחריב מלך אשור צר על ירושלים בשנת 705 לפנה"ס, עקב מרידת חזקיה באשור, אולם הוא נאלץ להפסיק את המצור עקב מגיפה שפרצה במחנה אשור (ראה מלכים ב', פרק יט'). על תקופת חזקיה נאמר "...שלא מצאו בכל ארץ ישראל תינוק ותינוקת, איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה..." (מסכת סנהדרין צד:).


כפה על רבי יהושע לבוא אליו "במקלו ובמעותיו" ביום הכיפורים. במי מדובר?[עריכה]

מדובר ברבן גמליאל השני – הוא רבן גמליאל דיבנה. כיהן כנשיא בסוף המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לסה"נ, לאחר תקופת רבי יוחנן בן זכאי. הירבה לפעול למען הסנהדרין ביבנה שלאחר החורבן, גם בעם וגם כלפי השלטון הרומי. בימיו נקבע סדר התפילה וסדר ליל פסח, הותקנו תקנות שהכבידו על מכירת אדמות לנכרים. רבן גמליאל הרחיב את הקשר ליהודי התפוצות כולל אלו שברומי, לחם ביהודים הנוצריים (קיימו מצוות אך האמינו בישו כבמשיח) ולכן אף תיקן את ברכת המינים בתפילה . היה תקיף מאוד אף ביחסיו עם חכמים ומסופר כאשר היה בויכוח עם רבי יהושע על מועד קידוש החודש, אילצו, ביום שהוא לפי חשבונו של רבי יהושע – יום הכיפורים, לבוא לפניו במקלו במעותיו ובתרמילו. כשבא לפני הנשיא, עמד רבן גמליאל ונשקו ואמר לו:

"...יבוא בשלום רבי ותלמידי: רבי בחוכמה ותלמידי שקבלת את דברי...".

בשלב מסוים מחמת תקיפותו, החליפו אותו חכמים ברבי אליעזר בן עזריה, אולם לאחר זמן קצר התפייסו עמו והחזירוהו לתפקידו.


"כריתתו של ראש זה ארכה רק רגע, אבל יתכן שמאה שנים לא יספיקו כדי ליצור ראש אחר כמוהו".[עריכה]

מי אמר דברים אלו? ועל מי נאמרו?

אלו דבריו של המתמטיקאי לאגרנאז', על כריתת ראש חברו הכימאי והמדען הצרפתי הדגול לבואזייה אנטואן (1743 – 1794) בידי אנשי המהפכה הצרפתית, שהתייחסו אליו כאל אויב, לאחר שמונה למנהל מפעלי אבק-השריפה הממשלתיים. לבואזייה היה הראשון שהוכיח שהאוויר הוא תערובת של הגזים חנקן וחמצן ומים הם תערובת של חמצן ומימן. כן גילה שאין בעירה ללא חמצן, ושהנשימה היא מעין בעירה שדרוש לה חמצן.


"כתב אשורי". מה חשיבותו כיום?[עריכה]

זהו למעשה הכתב העברי בו אנו משתמשים עד היום (עם שיפורים מסוימים), הובא לארץ ע"י העולים מבבל (אשור). כתב זה קרוי גם הכתב הארמי המרובע. אומנם בכתבי הקודש ואף במטבעות שהטביעו החשמונאים, ואפילו במטבעות בר כוכבא – מצוי "הכתב העברי הקדום" - כתב דעץ, אבל במגילות הגנוזות שולט כבר הכתב האשורי. אגב, כתב דעץ- הוא הכתב הכנעני העתיק – שחז"ל קראו לו "עברי".


כתב את המחזה המפורסם "פיגמליון" במי מדובר?[עריכה]

מדובר בברנארד שו – סופר ומחזאי אירי (1856 – 1950), שעשה את מרבית חייו בלונדון לשם הגיע בכדי להיות סופר. הוא נודע בתחילה כעיתונאי וכמבקר מחזות ורק אח"כ נודע כסופר. ברנארד שו – היה בצעירותו לסוציאליסט ובמחזות שכתב הירבה להפיץ את רעיונותיו בדבר השאיפה לתיקונים סוציאליים בחברה. מחזותיו שנונים וחריפים ותפסו מקום של כבוד גם באירופה וגם בארה"ב ושו הפך להיות לגדול המחזאים בדורו. בשנת 1925 קיבל את פרס נובל לספרות. בין הידועים במחזותיו שגם תורגמו לעברית נמצאים: "פיגמליון", "דון ג'ואן לגיהינום" , ו- "ויוהנה הקדושה". על המחזה "פיגמליון" מבוסס המחזמר "גבירתי הנאווה".


כתב את "מסילת ישרים" אך נחשד בשבתאות. במי מדובר?[עריכה]

מדובר ברבי חיים משה לוצאטו (הרמח"ל) שנולד בפאדובה אשר באיטליה (1707- 1747) ומת בכפר יסיף שליד עכו. רבי משה חיים לוצאטו, היה מקובל, בעל מוסר ומשורר עברי. הוא היה בן למשפחה מיוחסת ולמד נוסף על תנ"ך ותלמוד, גם ספרות איטלקית, לשונות קלאסיים ומדעי הטבע. כבר בנעוריו נחשב לעילוי. הרמח"ל העמיק בקבלה יחד עם קבוצה מתלמידיו ובשנת 1727 חווה הרמח"ל חוויה שהשפיעה מאוד על חייו, הוא שמע לראשונה את קולו של "המגיד" (כינוי למלאך המגלה לאדם סודות עליונים). הוא החל לספר לבני חבורתו על "הסודות" שהתגלו לו ופעילות משיחית זו עוררה את זעמם של רבני ונציה שהאשימו אותו בנטייה לשבתאות. אחרי ויכוחים חריפים הסכים לא להעלות על הכתב את דברי "המגיד" וכן להמנע מלהורות קבלה בארצות הגולה. גם הרב יעקב כהן רבה של פראנקפורט (מיין) היה בדעה אחת עם רבני ונציה ושרף את חלק מכתבי הרמח"ל. הרמח"ל עבר לאמסטרדם אולם כיסופי הגאולה משכו אותו לעלות לארץ ישראל, הוא עלה לארץ השתקע בעכו, אך לא זכה להאריך ימים ומת במגפה שפקדה את הארץ. מכתביו מתברר שהוא ראה את עצמו כהתגשמותו של משה רבנו, וכמי שעתיד להיות משיח בן דוד ולגאול את עמו. נוסף על חיבוריו בתורת הקבלה, הוא כתב חיבורים בתורת המוסר שהחשוב שבהם הוא "מסילת ישרים" ספר זה נפוץ מאוד ומשמש כספר לימוד בישיבות.


כתב את "רומי וירושלים". במי מדובר?[עריכה]

מדובר במשה הס (1875-1812) סופר והוגה דעות סוציאליסטי, חלוץ הרעיון של ציונות סוציאליסטית. נולד בבון שבגרמניה והתחנך ע"י סבו ברוח מסורת האדוקה. רק בגיל 14 עבר להתגורר עם אביו שהיה סוחר ותעשיין אמיד בקלן. בחיבורו הראשון ניכר השילוב בין הקומוניזם, התנ"ך והשקפות בנוסח שפינוזה. בספרו "השילוש הקדוש" הוא מביע תמיכה ברעיון המיזוג בין צרפת, גרמניה ובריטניה לכעין ארה"ב של אירופה. הוא נחשב לאבי הסוציאליזם המודרני והשפיע רבות על קארל מרקס. הוא היה גולה מדיני ונדד בין שוויץ, בלגיה ופאריס, נשא לאישה חברת נעורים נוצרית. הס, שבתחילת דרכו תמך בהתבוללות, שינה דעתו בעקבות האנטישמיות ועלילת הדם על יהודי דמשק, והחל מפרט ב-12 מכתבים שמהם מורכב ספרו "רומי וירושלים" את השקפתו הציונית. הוא טען כי על היהודים לשמור ולטפח את לאומיותם גם בגולה עד לכינון מולדתם מחדש בארץ ישראל. נאמנות זו צריכה להתבטא בשמירת המסורת היהודית ללא כל שינויים, עד שתחליט עליה סנהדרין מוסמכת בא"י החדשה - שתשמש גם מרכז מאציל לכל התפוצות. עוד גרס, כי במדינה היהודית העתידה לקום, חייבת הקרקע להיות רכוש לאומי (הרעיון המונח ביסוד הקק"ל), ליסד בה התישבות חקלאית ומפעלי תעשייה ומסחר לפי עקרונות היהדות – זאת אומרת סוציאליסטיים. הרצל העריץ את משה הס ומשנתו.


כתב את "רומיאו ויוליה" ,"האמלט", "אותלו", ועוד רבים וטובים. במי מדובר?[עריכה]

מדובר בגדול סופרי אנגליה ואולי גם גדול המחזאים מאז ומעולם, ויליאם שייקספיר (1564 – 1616) נולד בעיר סטראטפורד און – איבון". בגיל 18 כבר היה נשוי ונולדו לו מספר ילדים. עבר ללונדון והתקבל כחבר באחת מלהקות התיאטרון וכן נשא בתפקידים זוטרים אחרים, במקביל החל לכתוב מחזות שהחלו לקבל פרסום והודפסו. על חייו ידוע מעט מאוד, מה שידוע זה שלאחר שנים בלונדון חזר לעיר הולדתו סטראטפורד ושם גם מת. ממחזותיו של שקספיר נזכיר את הקומדיות: "חלום ליל קיץ", "הלילה השנים עשר", "הסוחר מוונציה" את הטראגדיות: "רומיאו ויוליה", "האמלט","אותלו", "המלך ליר", "מקבת'", וכן מחזות היסטוריים: "ריצ'ארד השלישי" והשני ועוד. כתיבתו של שייקספיר מגוונת מאוד מקומדיות קלות ובהן סצינות הגובלות בניבולי פה ועד לטראגדיות נשגבות העוסקות בכל צדדיו של אופי האדם, על כן בכל העולם מעלים את מחזותיו שוב ושוב. רבים ממחזותיו אלו תורגמו לעברית.