איל משולש/מאמר ראשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · איל משולש · מאמר ראשון· >>

איל משולש[עריכה]

א[עריכה]

הנקודה(א), אין לה לא אורך ולא רוחב ולא גובה. הקו, יש לו אורך אבל לא רוחב ולא גובה. השטח, יש לו אורך ורוחב ולא גובה. הגשם, יש לו אורך ורוחב וגובה.

ב[עריכה]

הנקודה והקו והשטח אינם במציאות, אבל הם(ב) מחוברים אל המציאות. כי השטח הוא קצה הגשם, והקו הוא קצה השטח, והנקודה היא קצה הקו.

ג[עריכה]

הקוין של קצה השטח יקראו צלעות, והנקודות במקום שמחוברין שני צלעות יקראו זויות.

ד[עריכה]

השטח יקיפהו לא פחות מג' צלעות, והשטח נקרא על שם הצלעות; אם יקיפהו שלוש צלעות יקרא "משולש", ואם ד' יקרא "מרובע", ואם חמש "מחומש" וכן לעולם.

ה[עריכה]

לעולם לפי מנין הצלעות מנין הזויות, חוץ משטח עיגולית שיקיפהו קו אחד ואין לה זוית כלל.

ו[עריכה]

הנקודה שבאמצע שטח העיגול יקרא מרכז, והיא שוה לכל צד במרחק אחד.

ז[עריכה]

הקו(ג) העובר על מרכז העיגול ועובר מקצה העיגול ועד קצהו יקרא אלכסון העיגול, והוא הקו הגדול מכל הקוין העוברים בעיגול. (ד)והקוין המקבילין לו ועוברין גם כן מקצה העיגול ועד קצהו, רק שאינם על מרכז נקראים יתרים. וקו(ה) היוצא ממרכז עד המקיף הוא חצי אלכסון.

ח[עריכה]

כל עיגול בין גדול ובין קטן חלקו לש"ס(ו) חלקים, וכל חלק נקרא בשם "מעלה". וכל חלק חלקו לס' חלקים, וקראום "שניים". וכל שניים חלקו לס' חלקים, וקראום "שלישיים". וכן לעולם.

ט[עריכה]

(ז)מרחב הזוית הוא שתעמיד רגל א' של (ח)המחוגה על הזוית, ותרחיב המחוגה כמה שתרצה, וברגל הב' תעשה קשת ועיגול. והקשת המסומן בין שני הצלעות של הזוית -- לפי מנין המעלות של הקשת כך מנין מעלות הזוית. כזה:

Ayil Meshulash Hebrew, Section 9.png

אם תרצה לידע זוית אג"ב שים רגל המחוגה על נקודת ג' ותרחיב המחוגה דרך משל עד נקודת ד' ותעשה עיגול דה"ח ותראה כמה מעלות הוא קשת ד"ה מעיגול דה"ח כך הוא מעלות של זוית אג"ב. וכן אם תעשה עיגול וז"ט על (ט)[ מרכז ] ג' כפי מעלות קשת ו"ז מעיגול וז"ט כן הוא מעלות זוית אג"ב, כי כפי קשת ד"ה אל עיגול דה"ח כן הוא קשת ו"ז אל עיגול וז"ט. וכן על איזה מרחק שתרצה, הקשת הנאחז בין הקוין עומדין תמיד על ערך(י) אחד עם היקף עיגול שלהן.

לעולם מרחב הצלעות על שם המעלות ואורך הצלעות באמות או טפחים או אצבעות.

י[עריכה]

זוית נצבת היא, אשר תחזיק צ' מעלות והצלעות נצבים זה על זה ביושר ואין נוטה לשום צד. וצלע אחד יקרא שוכב. ואחר יקרא נצב או עומד כזה:

Ayil Meshulash Hebrew, Section 10.png

זוית אג"ב היא נצבת ,וקשת א"ב הוא רביע עיגול, וקו א"ג נקרא נצב וקו ב"ג נקרא שוכב.

יא[עריכה]

זוית המחזיק יותר מצ' מעלות נקראת "זוית מרווחת" והמחזיק פחות נקרא "צרה" כזה:

Ayil Meshulash Hebrew, Section 11.png

זויות א"ב צרות וזוית ג' מרווחת.

יב[עריכה]

ג' מיני משולשים הם:

  • הא' משולש נצב הזוית, והוא שאחד מזויותיה נצבת כזה [ציור A]
  • והב' רחב הזוית, והוא שאחד מזויותיה רחבה.
  • וא' משולש צר הזוית.

רוחב הזוית כזה(כ) [ציור B]
צר הזוית כזה [ציור C]. והוא שכל זויותיו צרים.

Ayil Meshulash, Section 12, Fig 1.png

יג[עריכה]

הזוית לעולם לא (ל)יחזיק ק"פ מעלות.

יד[עריכה]

שני קוין החולקין זה את זה כזה [ציור A] -- עולין ארבע זויות. וכל הזויות(מ) ביחד מחזיקין ש"ס מעלות.

ואפילו ג' או ד' קוין החולקין זה את זה מנקודה א' כזה [ציור B] -- לעולם הם מחזיקים ש"ס מעלות.

Ayil Meshulash, Section 14, Fig 1.png

טו[עריכה]

כל זוית שעל צד אחד מהקו — ממקום אחד, שנים או יותר — כזה [ציור], לעולם הם ק"פ(נ) מעלות.

Ayil Meshulash, Section 15, Fig 1.png

טז[עריכה]

כל שהזוית יותר גדולה -- הצלע שכנגדה גם כן(ס) יותר הגדולה שבכל צלעי המשולש. (ע)וכן להפך.

יז[עריכה]

תשלום הזוית הוא המותר מזוית צרה עד צ' מעלות.

יח[עריכה]

שארית הזוית הוא המותר מזוית איזה שיהיה עד ק"פ מעלות.

יט[עריכה]

קוין המקבילים הם שני קוין ההולכים זה בצד זה במרחק שוה והם לא (פ)יפגשו לעולם כזה:

Ayil Meshulash Hebrew, Section 19.png

כ[עריכה]

קו (צ)החותך שני קוין מקבילין עושה זויות שוות עם המקבילין כזה [ציור].
זויות א' עם ב' וכן ה' עם ז'(ק) -- אחד הם. וכן ד' עם ג', וח' עם ו' -- אחד הם.

וכן קו החותך שני קוין ועשה זויות שוות -- על כרחך השני קוין הם מקבילין.

Ayil Meshulash Hebrew, Section 20.png


כא[עריכה]

שני קוין החותכין זה את זה על זויות נצבות

  • אם חולקין זא"ז על שני חלקים שווים -- שניהם הם אלכסונים כזה [ציור] שקו ב"ה וקו ז"ד חולקים זה את זה על שני חלקים שוים על נקודת ט'.
  • ואם אחד חותך את חבירו על חלקים שוים -- החותך הוא אלכסון והשני הוא יתר. כמו קו ב"ה שחותך קו ח"ג
  • ואם שניהם אינם חותכין זא"ז על חלקים שוים -- שניהם נקראים יתירים. כמו קו א"ו וקו ח"ג.
Ayil Meshulash Hebrew, Section 21.png


והאלכסונים לעולם חולקים על שני חלקים שוים רק לא לעולם חותכין על זויות נצבות. כמו קו ב"ה וקו ג"ו‏[1].

ומקום פגיעתן של האלכסונים הוא המרכז כמו נקודת ט' שבצורה.

כב[עריכה]

שני קוין המקבילין החותכין שני קוין מקבילין אחרים -- (ר)מקום הפגיעה שוים זה לזה כזה [ציור] קו א"ב ב"ד שוין. וכן קוי א"ב ג"ד גם כן שוים זה לזה.

Ayil Meshulash Hebrew, Section 22.png

כג[עריכה]

שני משולשים ששלש צלעותיהן של אחד שוה לשל חבירו, כל אחד לכדומה לו -- גם הג' זויות של אחד שוים לג' זויות של חברו.

כד[עריכה]

וכן אם שני צלעות וזוית א' שוים לשני צלעות וזוית אחד של השני -- בודאי הנשארים גם כן שוים.

כה[עריכה]

וכן אם שני זויות וצלע אחד של זה שוין לשני זויות וצלע של זה -- כמות הנשארים הם גם כן שוים.

כו[עריכה]

שני משולשים שזויות של אחד שוין לזויות של חברו -- אין צריך להיות צלעותיהם של אחד שוים לצלעותיהם של חברו. והמופת -- שתעשה בתוך המשולש קו מקביל לאחד מן הצלעות כזה:

Ayil Meshulash Hebrew, Section 26.png

זוית בא"ה (ש)שוה לזוית דג"ה, וזוית אב"ה שוה לזוית גד"ה, וזוית ה' משותף לשני המשולשים אב"ה גד"ה -- אף על פי כן אין צלעות של זה שוין לשל זה.

כז[עריכה]

משולש אשר שני צלעותיו שוין זה לזה יקרא שוה-שוקיים. ואשר כל צלעותיו שוין יקרא שוה-הצלעות.

כח[עריכה]

אם תרצה לעשות משולש שוה שוקיים -- תשים רגל המחוגה על קצה (ת)האחד מצלע השלישי, ותרחיב המחוגה כאורך הצלעות שתרצה לעשות, ותעשה קשת. ואחר כך תשים רגל המחוגה על קצה האחר מהצלע השלישי, ובאותו מרחב מהמחוגה תעשה גם כן קשת. ומאותה הנקודה במקום שנפגשים שני הקשתות תמשוך שני קוין לקצוות הצלע השלישי כזה:

Ayil Meshulash Hebrew, Section 28.png

ביאור - ר' שמואל מלוקניק[עריכה]

(א)  :    ר"ל כל מקום שנזכר בחכמה זו "נקודה" היא קטנה כל כך שאי אפשר לחלקה כלל, לא באורך ולא ברוחב ולא בגובה, לפיכך אינה במציאות כלל כמ"ש בסימן ב'. שאלו יצויר לה חילוק באורך אם כן היא קו. וכן ברוחב וגובה.

(ב) מחוברים וכו':    ר"ל אל מציאות הגשם מחובר במחשבה שטח אחד לכל צד שבו אם יש לו ששה קצוות יש לו ששה שטחים שטח לכל צד וכן השטח יש לו קו אחד במחשבה לכל צד. וכן הנקודה.

(ג) העובר וכו':    כגון קו א"ב שבעיגול העובר על מרכז ג' inset הוא גדול מקווי ד"ה ו"ז.

(ד) והקוים המקבילין וכו':    הם קוי ד"ה ו"ז.

(ה) היוצא וכו':    הוא קו ג"א או ג"ב וכדומה להם לכל צד.

(ו) חלקים:    והטעם שבחרו במספר ש"ס דוקא לפי שאפשר לחלקו לחלקים שלמים ולא נצטרך לחלק חלק א' לחצאין כי חציו הוא ק"פ ושלישיתו הוא ק"כ ורביעתו הוא צ' וחמישיתו הוא ע"ב וששיתו הוא ס'. וכן שמינית ותשיעית, עיין בפי' על קידוש החודש פ' יא הלכה ז (פ"יא מהל' קידוש החדש ה"ז).

(ז) מרחב הזוית:    ר"ל כל מקום שנאמר זוית פלוני מחזיק כך וכך מעלות הוא על דרך זה המבואר בפנים דהיינו סך מעלות הקשת מעיגול קטן או גדול הנאחז בין שני הצלעות החופפים הזוית ההוא.

(ח) המחוגה:    שקורין בל"א צירקיל.

(ט) מרחק ג‏’ -- צ"ל מרכז ג'.

(י) אחד -- צ"ל ערך אחד.

(כ) כזה:    ר"ל שזוית אחד מהמשולש הוא רחב שמחזיק יותר מצ' מעלות.

(ל) יחזיק:    והטעם כי אין זוית שלא יהיו לו ג' צלעות החופפים אותו והנה ק"פ מעלות הוא חצי עיגול ואין לו רק צלע אחד והוא אלכסון העיגול כמו קו א"ב בציור הנרשם בביאור ס"ז, עיין שם.

(מ) ביחד:    ר"ל כשתעשה עיגול סביב כל הזויות יהיה עיגול שלם המחזיק ש"ס מעלות וכן ג' או ד' קוין החולקין וכו'.

(נ) ק"פ מעלות:    מבואר מפני שהוא חצי עיגול.

(ס) יותר הגדולה:    כמו צלע א"ב בסימן י"א הנ"ל היותר גדולה בכל הצלעות מפני שהיא נגד זוית אג"ב שהיא הגדולה בכל זוית המשולש.

(ע) וכן להפך:    ר"ל אם ידוע שצלע א"ב הנ"ל גדול מכל צלעי המשולש תדע מזה שזוית אג"ב הגדולה מכל זוית המשולש.

(פ) לא יפגשו:    ר"ל שאם ימשכו הקוין על יושרם עד לאין חקר לא יפגוש קו אחד בחבירו.

(צ) קו החותך:    כגון קו א"ג החותך לקו א"ה ולקו ח"ג המקבילין.

(ק) אחד הם:    ר"ל מדה אחד להם אם תעשה עיגול על זוית א' ותעשה עיגול כמוהו על זוית ב' יהיה הקשת הנאחז בין שני הצלעות של כל א' שוים בסך מעלות.

(ר) מקום הפגיעה:    פירוש הזוית. מקום שפוגעין קו א"ב עם קו א"ג נקרא מקום הפגיעה וכאן פירושו הקו העליון ממקום הפגיעה האחד עד מקום הפגיעה השני. וכן הקו התחתון שכנגדו שוין וכן מהצדדין.

(ש) שוה לזוית דג"ה:    כנ"ל בסימן כ' מפני שקו א"ה חותך לשני קוין מקבילין הוא קו א"ב וקו ג"ד לפיכך זוית בא"ה וזוית דג"ה שוין.

(ת) קצה האחד:    ר"ל על נקודת ג' מצלע ג"ד ותרחיב המחוגה דהיינו שיהיה מג' ועד ה' כמדת אורך קוי(?) ג"א ד"א שתרצה לעשות והטעם מבואר כי כל הקוין היוצאים ממרכז ג' עד המקיף כולם שוים והם חצי אלכסון וכן ממרכז ד' עד המקיף השני.

הערות ויקיעורכים[עריכה]

  1. ^ כוונתו ברורה על הקו הקוטר שאינו מסומן בציור אבל לא רצינו לשלוח יד לשנות את הציור מהצגתו המקורית -- ויקיעורך