אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תקנג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


עיקר שם "מדה" הונח על מדידת כמות כל גשם. ועל מדת הכלי בא בשאלה; מן מדידת האורך ורוחב וגובה שלפיהן ישערו כמה יחזיק הכלי בתוכו.

  • ועיקר הפעל המיוחד למדידת הכל -- ’כול’ . "וכל בשליש עפר הארץ"
  • ומדה - עיקרו על מדידת הקרקע
  • ומשקל הוא על ידי קנה או מאזנים ואבני משקל
  • ועל שם משורה יש כמה דעות     ( קדושים סימן פה )
  • איפה היא מדת היבש, והין מדת הלח.
  • ויש הבדל בין "אבן שלמה" ובין "אבן צדק". שהצדק הוא לפנים משורת הדין . (קדושים סימן פו)