אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תקב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


’העינוי’ יבוא על כל דבר של צער שירגיש בו הכנעת כחות נפשו. ובכל מקום שמיחס העינוי אל הנפש היא תמיד מאכילה ושתיה. והעינוי יהיה לפי מזג האדם; יש מתענה בדבר קל ויש לא. והעינוי שישוו בם כל בני אדם היא דוקא מאכילה ושתיה . (אחרי סימן עב)