אילת השחר (מלבי"ם)/כלל נט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לפעמים יקדים התואר אל המתואר -- שני תולעת - תולעת שני, עמים רבים - רבים עמים. וכן שופר תרועה, אחד קדוש, משנה כסף. על כן כשיבואו שני שמות ותואר ביניהם לא נוכל להכריע אם התואר שייך אל השם הראשון או השני.

כמו "אביב קלוי גרש" -- יש לפרש 'אביב קלוי' ויש לפרש 'קלוי גרש', ר"ל גרש קלוי. אולם כלל בלשון שהתואר צריך שיהיה סמוך אל המתואר והמלות שבאים לבאר את התואר יבואו לבסוף, וכשאומר "קלוי באש" אי אפשר לומר שהוא תואר אל "גרש", שאם כן, היה לו לכתוב "גרש קלוי באש" (ויקרא ס' קנא).

וכן במה שכתב "על חלת לחם חמץ". אי אפשר לפרש לחם חלה, אחר ש'לחם' נסמך אל 'חמץ' היה לו לכתוב "לחם חלה חמץ". (צו ס' קה)