איכה רבה פתיחתא יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · איכה רבה · פתיחתא · יג · >>


הוסף ביאור

יג. [עריכה]

רבי חנינא בר פפא פתח:

(משלי כה יח): "מפיץ וחרב וחץ שנון, איש עונה ברעהו עד שקר":

מפיץ - על שם (דברים כח סד): "והפיצך ה' בכל העמים".

וחרב - על שם (ויקרא כו לג): "והריקותי אחריכם חרב".

וחץ שנון - על שם (יחזקאל ה טז): "בשלחי את חצי הרעב".

הכל למי? לאיש עונה ברעהו עד שקר, אלו ישראל שהשיבו ואמרו: (שמות לב ח): "אלה אלהיך ישראל".

(משלי כה יט): "שן רועה ורגל מועדת, מבטח בוגד ביום צרה":

אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, כשבאת לרעות אותנו, השן אכלה ומדקה אחרים. ולמה שן רועה אוכלת אותנו, ורגל רופסת אותנו?

מפני בטחונה של עבודת כוכבים, על שבגדנו בצורנו.

(משלי כה כ): "מעדה בגד ביום קרה":

(זכריה ז יג): "ויהי כאשר קרא ולא שמעו".

דבר אחר:

שן רועה ורגל מועדת - שן מערערה ורגל ממטמטה.

אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי לישראל בגדו בעבודת כוכבים ובטחו בי, והן לא עשו כן, אלא בגדו בי ובטחו בעבודת כוכבים, הדא הוא דכתיב: (ירמיהו ב כז): "אומרים לעץ 'אבי אתה'".

כיון שחטאו גלו, וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.