איכה רבה פתיחתא יג
יג. [ עריכה ]
רבי חנינא בר פפא פתח:
- (משלי כה יח): "מפיץ וחרב וחץ שנון, איש עונה ברעהו עד שקר":
מפיץ - על שם (דברים כח סד): "והפיצך ה' בכל העמים".
וחרב - על שם (ויקרא כו לג): "והריקותי אחריכם חרב".
וחץ שנון - על שם (יחזקאל ה טז): "בשלחי את חצי הרעב".
הכל למי? לאיש עונה ברעהו עד שקר, אלו ישראל שהשיבו ואמרו: (שמות לב ח): "אלה אלהיך ישראל".
(משלי כה יט): "שן רועה ורגל מועדת, מבטח בוגד ביום צרה":
אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, כשבאת לרעות אותנו, השן אכלה ומדקה אחרים. ולמה שן רועה אוכלת אותנו, ורגל רופסת אותנו?
מפני בטחונה של עבודת כוכבים, על שבגדנו בצורנו.
(משלי כה כ): "מעדה בגד ביום קרה":
(זכריה ז יג): "ויהי כאשר קרא ולא שמעו".
דבר אחר:
שן רועה ורגל מועדת - שן מערערה ורגל ממטמטה.
אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי לישראל בגדו בעבודת כוכבים ובטחו בי, והן לא עשו כן, אלא בגדו בי ובטחו בעבודת כוכבים, הדא הוא דכתיב: (ירמיהו ב כז): "אומרים לעץ 'אבי אתה'".
כיון שחטאו גלו, וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.