איכה רבה ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · איכה רבה · ג · ה · >>


הוסף ביאור

ה. [עריכה]

הביא בכליותי בני אשפתו רב ושמואל, רב אמר: בני אופיכיה בני אמוריה. ושמואל אמר: בני אדם שאוכלין הרבה ומוציאין אשפות הביאן עלי. הייתי שחוק לכל עמי כתיב: (תהלים ס"ט) ישיחו בי יושבי שער אלו אומות העולם שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות ונגינות שותי שכר מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי. ואומרים: בגין דלא נצרוך לחרובא כיהודאי. והן אומרים אלו לאלו: כמה שנים את בעי מחי? והן אומרים: כחלוקא דיהודאי דשבתא. ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהן והחלוקין שלו עליו, והן אומרים אלו לאלו: על מה זה מתאבל? והן אומרים: היהודים הללו שומרי שביעית הן, ואין להם ירק ואכלו החוחים של זה, והוא מתאבל עליהם. ומכניסים את המומוס לתיאטרון שלהם וראשו גלוח. והן אומריםאלו לאלו: על מה ראשו של זה מגולח? והוא אומר היהודים הללו שומרי שבתות הן, וכל מה שהם יגעין כל ימות השבת אוכלים בשבת. ואין להם עצים לבשל בהם, והם שוברים מטותיהם ומבשלים בהם. והם ישינין בארץ ומתעפרים בעפר וסכין בשמן, לפיכך השמן ביוקר. דבר אחר: ישיחו בי יושבי שער אלו ישראל שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ונגינות שותי שכר מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין בסעודת תשעה באב, יושבין וקוראים קינות ונהי באיכה. השביעני במרורים זה יום טוב הראשון של פסח, דכתיב: בו: (שמות י"ב) על מצות ומרורים. הרוני לענה מה שהשביעני בליל יום טוב הראשון של פסח, הרוני בליל תשעה באב לענה. הוי ליל י"ט הראשון של פסח, הוא ליל תשעה באב.