איכה רבה ב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · איכה רבה · ב · טז · >>


טז.    [ עריכה ]
"לְאִמֹּתָם יֹאמְרוּ אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן" ר' חנינא אמר גלוסקין וקונטיטון ור' סימון אמר גלוסקין וחמר עתיק.

"בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל בִּרְחֹבוֹת עִיר" הות איתתא אמרה לבעלה סב לך חד שירא או חד קדש וסק לשוקא אי משכחת כלום ואנן אכלין הוה סליק לשוקא וחמי ולא אשכח כלום והוה מפרפר ומאית והיא אמרה לברה חמי מה עביד אבוך סליק לשוקא וחמא אבוהי מית והוה מפרפר ומית עלוהי הדא הוא דכתיב "בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל בִּרְחֹבוֹת עִיר" היינו בעלה ובנה הגדול.
"בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם אֶל חֵיק אִמֹּתָם" הוא ברא זעירא בעי למינק ולא משכח חלב ומפרפר ומית: