איכה רבה א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · איכה רבה · א · יא · >>


הוסף ביאור

יא. [עריכה]

סיפור - חכמת אנשי ירושלים:
חד מאתינס אתא לירושלם, על לבי ספרא אשכח מינוקיא דיתבון תמן ורביהון לא הוה תמן גביהון, הוה שאול לון והיגון מגיבין, אמרין ליה תא נעביד בינינן דכל דשאיל שאלתא ונצח לחבריה דנסבין ליה מנוי, אמר לון אין, אמר אתון דבני אתרא מקדמין ליה, אמרין ליה אמור את דאת גבר סב, אמרין ליה הדין מיליא מה אינון תשעה נפקין, ותמניא עללין, ותרין מזגין, וחד שתי, ועשרים וארבעה משמשין ולא יכיל מגיב לון, ונסבין מנוי אתא לגבי ר' יוחנן רביהון, א"ל אהא רבי כל הדא בישתא רבתא אית גביכון, דכד אתא בר נש אכסניא לביניכון אתון נסבין מנוי, א"ל דלמא מילא אמרון לך ולא יכלת מגיב להון ונסיבין מניך, א"ל אין, אמר ומה אמרון לך, א"ל כן וכן אמרון לי, א"ל בני תשעה נפקין אילין ירחי דביטנתא דילידתא, ותמניא עללין, תמניא יומין דגזירתא, ותרין מזגין, אילין תרין דדא דתרויהון מזגין, וחד שתי, הוא מינוקא דאתיליד, ועשרין וארבעה משמשמין, עשרים וארבעה ירחי מינקותא, לאלתר אתא ומגיב לון ונסב מנוי, וקרון עליה (שופטים, יד): "לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי".