אור חדש/פרק ז/פסוק י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ז/פסוק י[עריכה]

ויתלו את המן על העץ (אסתר ז, י) וגו' מה שהוצרך לומר אשר הכין למרדכי כבר אמרנו כי הדבר הזה שהכין המן למרדכי היה גורם לו התליה להמן בעבור שהכין העץ למרדכי שכיון שהוא הכין אותו למרדכי היה נהפך עליו כי כל אשר חשב המן לעשות למרדכי נהפך עליו וכמו שתקנו ג"כ בברכה כי פור המן נהפך לפורינו והדבר הזה הוא ידוע לאנשי חכמה ועוד יתבאר זה.


וחמת המלך שככה (אסתר ז, י) מה שהוצרך לומר חמת המלך שככה ומה בכך אם לא היה שככה הרי בחימה היה על המן בלבד ויותר היה טוב שלא היה חמת המלך שככה על המן ולכך דרשו במדרש (אסתר רבה ג, טו) וחמת המלך שככה שתי שככות האחד מלך מלכי המלכים והשני מלך בשר ודם, ור"ל שהכתוב בא לומר כי חמת המלך עליון שככה ואל תאמר כי עדיין חמת מלך עליון אינה שככה כי ישראל היו חוטאים ונגזר עליהם כליון ונהפך הגזירה על המן אשר היה מבקש רעתם ואותם שחטאו (ספר אור חדש עמוד קצו) ונגזר הגזירה עליהם יהיו מקיימים וא"כ עדיין ח"ו יש לחוש לגזירה אחרת מן הש"י ועל זה אמר שאינו כך כי שככה חמת מלך עליון ובשביל זה שככה חמת המלך בשר ודם ג"כ ולא תאמר כי אותם דברים שזכר המן על ישראל כמו שנזכר בדברי המן עדיין היו בלב המלך ומה שדרשו שתי שככות מדלא כתיב וחמת המלך שך אלא שתי שכיכות האחד למלך עליון והשני על מלך בשר ודם כמו שאמרנו ומעתה יבא הכתוב על נכון ויאמר המלך תלהו עליו וחמת המלך שככה דהיינו חמת מלך עליון וגם חמת מלך בשר ודם ג"כ שככה ולכך ביום ההוא וגו'.