אור חדש/פרק ו/פסוק י

פרק ו/פסוק י

ויאמר המלך וגו' (שם) ויש לשאול למה היה מבזה המלך את המן שיאמר לו שהוא יעשה כך והרי המן אמר ע"י שר אחד מן הפרתמים ולמה צוה שהוא עצמו יעשה ונראה מפני כי אחשורוש אמר שמפני כך נדדה שנתו שיש אחד שעשה לו טובה ואחשורוש הוא כפוי טובה ולא שלם לו מה שעשה לו ולכך נדדה שנתו וכאשר אמר לו המן שכך וכך יעשה אמר מהר קח הלבוש וגו' (שם) לפי שעשיתי דבר כזה אני כפוי טובה לכך מהר ותעשה כן בעצמך שלא נמצא אחד לפנינו מוכן ועוד כי מפני שהמן בא אל החצר באותה שעה שהיה מדבר המלך מה נעשה יקר וגדולה חשב כי לכך אירע זה להראות למלך שעל ידו יהיה נעשה הכל כי לא בחנם היה זה, ומ"מ לפי דברי רז"ל (אסתר רבה י, א) שאמרו כי נדמה למלך כי המן בא להרגו וכך ראה בחלומו יש לומר דמשום כך אמר שהוא יעשה דבר זה לבטל גאותו וגדולתו ועוד נראה לומר כי לאחר היה זה גנאי כי אין צריך לעשות יקר כמו זה אבל המן שהוא עצמו גזר שכך יעשה א"כ כך ראוי לעשות ואין כאן גנאי ולכך אמר מהר קח הלבוש וגו'.

ובגמרא (מגילה דף טז.) ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה וגו' (אסתר ו, ג) לא מפני שאוהבין את מרדכי אלא מפני ששונאים את המן, הוקשה להם כי אין הסברא נותן שיהיו אלו הרשעים שאמרו לא נעשה עמו דבר שיהיו כ"כ טובים שעל ידם תבא הגאולה לישראל והרי אף אותם שגזרו להמית את ושתי אע"ג שלא היה זה גאולה כלל אמרו כי ממוכן לא אמר דבר זה רק בשביל אחד מן הטעמים שאמרו וגם חרבונה זכור לטוב שצריך לומר היינו משום הטעם אשר יתבאר אבל אלו כיון שהמלך היה מסופק והיה שואל מה נעשה וכו' והוא לא היה יודע גם הם היה להם לומר אין אנו יודעים אם נעשה עמו דבר ולמה אמרו לא נעשה עמוד בר שמשום שנאתו של המן עשו זה.